הבוקר (רביעי) הותר לפרסום כי קצין ועוד שישה לוחמים מהנדסה קרבית נפלו אתמול בפיצוץ נגמ”ש בפעילות מבצעית ברצועת עזה. אסנת, אימו של סמל מעיין ברוך פרלשטיין שנפל באסון, שיתפה בתחושותיה.
“חודשים ארוכים הוא בעזה”, סיפרה והוסיפה כי הוא לא היה משתף יותר מדי מפעילותו שם: “הוא לא היה מספר כלום, הוא היה צוחק, היה אומר לי ‘זה מסווג, אני לא יכול לדבר על זה'”.
מתי בפעם האחרונה הוא היה בבית?
“ממש לפני המתקפה האיראנית, ב־13 ביוני בבוקר, הוא היה אמור להיות בשבת והקפיצו אותו חזרה לבסיס. זו הפעם האחרונה שנפגשנו ודיברנו”.
בהמשך תיארה אותו: “מעיין היה מתוק מדבש, ילד חמוד, מאוד אהוב על חבריו. אהב את החיים הטובים, ילד חכם מאוד. הוא אהב אוכל טוב, סטייקים. כל פעם היינו הולכים למסעדת סטייקים אחרת, היה כיף לפנק אותו, אהב להתפנק”.
הוא תמיד ראה את עצמו הולך לשירות קרבי משמעותי?
“כן, אבל הוא לא היה איזה פייטר כזה, מורעל על הצבא, בכלל לא. אני חושבת שהוא די חיכה לסיים ולהתחיל את החיים. הצבא לא היה הקטע שלו. הוא רצה תפקיד משמעותי, הוא כיוון בהתחלה ל-669, הוא רצה כל מיני דברים אחרים, בסוף הוא התגלגל להנדסה קרבית, והוא היה מרוצה. התנאים בעזה לא היו קלים. הוא עשה מה שצריך, מה שאמרו לו, לאיפה שאמרו לו לבוא, לשם הוא בא ועשה מה שצריך, הוא לא שאל שאלות”. לקראת סיום השיחה אמרה לגבי משפחתה כי “מעיין היה רוצה שנחיה, הוא לא עשה עניין מהמוות, אמר ‘בסדר, מקסימום אני אמות, לא נורא'”.
“משהו שמאוד אפיין אותו זו איזושהי קבלה רדיקלית של המציאות, הוא פשוט לא התווכח עם המציאות, לא ראיתי אותו יוצא מאיזון, היה בו איזה קור רוח כזה ועם כל דבר הוא ידע להתמודד, היה לו סנטר מאוד חזק, היה מאוד אותנטי”, סיכמה.
