לא מדברים על זה אבל התוצאות יכולות להיות מאוד לא נעימות: שמירה על אזור פי הטבעת נקי ויבש מפחיתה סיכון לגרד, פצעים שטחיים, טחורים מודלקים וכמובן גם ריח לא נעים. למרות זאת, רוב האנשים לא קיבלו מעולם הדרכה מסודרת כיצד לנגב נכון. אז איך לעשות את זה, במה להשתמש ומהם סימני האזהרה שדורשים בדיקת מומחה?
ברוב המקרים מומלץ לבצע את הניגוב בישיבה, שמאפשרת פישוק קל, שליטה טובה יותר ביד והפחתת מריחה של לכלוך על פני העור. יש מי שמעדיף עמידה למחצה, עם ברכיים כפופות, וזה יכול להתאים במיוחד לילדים או למי שמתקשה להתכופף.
כיוון הניגוב קריטי: לנשים ההמלצה היא לנגב מקדימה לאחור כדי להפחית מעבר של חיידקים לשתן ולנרתיק. גם לגברים כיוון עקבי לאחור מפחית לכלוך. התנועה צריכה להיות עדינה, קצרה ומבוקרת, בלי שפשוף חזק ובלי לחץ. פעולה אגרסיבית גורמת לגירוי, לסדקים מיקרוסקופיים ולמעגל של גרד שמחמיר עם הזמן.
נייר הטואלט משחק תפקיד מרכזי. הבחירה הנכונה היא בנייר רך, עבה במידה, נטול בישום ונטול צבע. ריחות ותוספים כימיים עלולים לגרות עור רגיש, בעיקר אצל אנשים עם טחורים או אקזמה. אין חשיבות אמיתית למספר השכבות, אלא לחוזק הקיפול ולאחידות המגע. מומלץ לקפל את הדף, להצמיד בעדינות ולחזור על הפעולה עד שהנייר נקי. ניגוב נוסף לאחר שהנייר כבר נקי לא מוסיף היגיינה ולעתים אף מזיק.
יש מי שמעדיף להרטיב את נייר הטואלט במעט מים כדי לרכך את המגע. שיטה זו מתאימה למי שסובל מצואה קשה או מעור רגיש. חשוב להקפיד שהנייר לא יתפרק ביד, ולאחר הניקוי לעבור לניגוב יבש ועדין כדי למנוע לחות מיותרת.
ומה לגבי מגבונים לחים? הם מעניקים תחושת רעננות, אך רבים מהם מכילים בישום וחומרים משמרים שעלולים לגרום לגירוי, לדרמטיטיס במגע ולתחושת שריפה. מי שבכל זאת משתמש במגבונים, מומלץ שיבחר במוצרים ללא בישום ואלכוהול, ישתמש בהם רק כשאין ברירה, וישליך אותם לפח ולא לאסלה. גם לאחר שימוש במגבון רצוי לייבש בעדינות עם נייר יבש כדי למנוע לחות מתמשכת.
חלופה יעילה נוספת היא שטיפה במים פושרים באמצעות בידה, שפופולרי במיוחד במדינות המזרח הרחוק ובעיקר ביפן חובבת האסלות המשוכללות. שטיפה עדינה מפחיתה כמעט לחלוטין את החיכוך. לאחריה חשוב לייבש היטב באמצעות מגבת רכה או נייר עדין, בטפיחות ולא בשפשוף. מי שסובל מטחורים מודלקים או מסדק בפי הטבעת עשוי למצוא בשטיפה עדינה וייבוש פתרון נוח ופחות כואב.
משך הישיבה על האסלה משפיע גם הוא: מומחים ממליצים להימנע משהות ממושכת ומהרגלי קריאה או גלילה בטלפון. ישיבה ארוכה ומאמץ מחמירים את מצב העור. שימוש בשרפרף קטן לרגליים שמרים את הברכיים מעל קו הירכיים עשוי להקל על היציאה ולהפחית צורך בניגוב מרובה. תזונה עשירה בסיבים, שתייה מרובה ושגרה קבועה של ביקורים בשירותים מסייעים לצואה רכה ולניקוי מהיר וקל.
כאבים חדים, טחורים בולטים או סדקים באזור פי הטבעת מחייבים זהירות: במקרים כאלה מומלץ להעדיף שטיפה במים, להקפיד על ייבוש ולשקול שימוש במשחות מגינות קצרות טווח על בסיס אבץ או וזלין. אם מופיע דימום קבוע, כאב שמונע ישיבה או הפרשה צריך לפנות לבדיקה רפואית.
גרד באזור פי הטבעת נגרם לעתים דווקא מניגוב יתר. ככל שמנגבים יותר כך העור מתגרה ונוצר מעגל גירוי. במצב זה עדיף להפחית את מספר הניגובים, להימנע מתוספים מבושמים, לשטוף במים ולייבש בעדינות. אם הגרד לא חולף בתוך ימים ספורים, או אם מופיעים סדקים ואודם נרחב, יש להיבדק מחשש לפטרייה או אקזמה.
בין הסימנים שמצריכים פנייה לרופא: דימום חוזר באסלה או על הנייר, צואה שחורה או דם כהה, כאב חד שמונע ישיבה, הפרשה מוגלתית, שינוי בהרגלי יציאה שנמשך מעל שלושה שבועות, ירידה לא מוסברת במשקל או עצירות קשה עם מאמץ ניכר.
