במשימה שיכולה להיחשב לאחד ההישגים הגדולים של חקר החלל בעשור האחרון, גשושית השמש של נאס”א Parker Solar Probe ביצעה את החדירה העמוקה ביותר עד כה לאטמוספירה של השמש, וחזרה עם צילומים מרהיבים של הקורונה, השכבה החיצונית והבוערת שלה.
התמונות שנחשפו כעת חושפות בעוצמה חזותית את הדינמיקה של רוח השמש, כולל פיצוצים ענקיים של חלקיקים טעונים, תופעות שיכולות לגרום לשיבושים בתקשורת על פני כדור הארץ.
הגשושית, שתוכננה ונבנתה במעבדות ג’ונס הופקינס במרילנד, הצליחה לתעד לראשונה ברזולוציה גבוהה במיוחד את ההתנגשות בין כמה התפרצויות קורונליות, הידועות בשם CME: מדובר בפיצוצים אדירים של חלקיקים טעונים, המתפשטים במהירות עצומה בחלל. לדברי המדען אנגלוס וורלידס, אחראי מערכת הדימות של הגשושית, מדובר ברגע משמעותי שבו ניתן סוף סוף להבין כיצד ההתפרצויות הללו מתמזגות, ואילו תופעות לוואי הן עלולות לייצר.
אחד מהחידושים המפתיעים ביותר שהתגלו במהלך המשימה הוא שבאזור הקרוב לשמש, רוח השמש, אותה זרימה רציפה של חלקיקים טעונים, מתנהגת באופן בלתי צפוי לחלוטין. כאן על פני כדור הארץ היא מורגשת כזרימה אחידה יחסית, אבל ליד השמש התברר שהיא מלווה ב”זיגזגים” מגנטיים שנקראים Switchbacks. תופעות אלו הופיעו בצברים תכופים הרבה יותר ממה שחזו המדענים.
הקרבה אל השמש הייתה חסרת תקדים: ב-24 בדצמבר 2024, ביצעה הגשושית את ההתקרבות הצמודה ביותר, כשהיא חולפת במרחק של6.1 מיליון ק”מ בלבד מהשמש. על פי הדימוי של נאס”א, אם המרחק בין כדור הארץ לשמש היה רק רגל אחת, אז הגשושית הייתה מרוחקת קצת יותר מסנטימטר אחד בלבד מהשמש, מרחק זעיר בקנה מידה קוסמי.
במהלך המסלול הקרוב ביותר לשמש השתמשה הגשושית בשורה של מכשירים מדעיים, הבולט שבהם הוא WISPR – מערכת צילום רחבת שדה, שבעזרתה נלכדו התמונות החדשות. בתמונות ניתן לראות לא רק את הקורונה, אלא גם את תחילת הדרך של רוח השמש כשהיא משתחררת מפני השמש ונעה אל עבר שאר מערכת השמש.
על פי דבריה של ניקי פוקס, האחראית על תחום המדע בנאס”א, מדובר בפריצת דרך של ממש: “אנחנו עדים בפעם הראשונה למקור של איומי מזג האוויר החללי בעיניים שלנו, ולא רק במודלים ממוחשבים. הנתונים הללו ישפרו דרמטית את יכולת החיזוי שלנו, ויאפשרו להגן על האסטרונאוטים ועל הטכנולוגיה שלנו”.
השפעת רוח השמש לא נותרת בחלל בלבד: כאשר הזרם העוצמתי של חלקיקים נתקל בשדה המגנטי של כדור הארץ, הוא יכול לגרום להפרעות בתקשורת, לפגוע ברשתות חשמל יבשתיות ואפילו בלוויינים בחלל. מאידך, אחת התופעות היפות שנוצרות מהמפגש הזה היא הזוהר הצפוני – אורורה, כאשר החלקיקים יוצרים אינטראקציה עם הגזים באטמוספירה.
הממצאים החדשים עשויים לשפוך אור גם על אחת התעלומות הגדולות של האסטרופיזיקה: כיצד נוצרת רוח השמש האיטית, ואם היא שונה מהמהירה יותר שמגיעה מאזורי הקטבים של השמש. הגשושית פארקר תמשיך לבצע הקפות נוספות סביב השמש, כשב-15 בספטמבר 2025 היא צפויה לעבור שוב דרך הקורונה, בתקווה לחשוף עוד סודות שמסתתרים בכוכב שמעניק לנו חיים.
המשימה הזו, שנחשבת לאחת הנועזות בהיסטוריה של נאס”א, מראה עד כמה האנושות מסוגלת לפרוץ גבולות טכנולוגיים ולהתקרב לאזורים שפעם נחשבו מחוץ לתחום. מעבר לערך המדעי, מדובר גם בהישג חזותי שכולנו יכולים ליהנות ממנו: מראות עוצרי נשימה של השמש, כפי שמעולם לא נראו קודם. התמונות זמינות כעת לצפייה באתר נאס”א ומציעות מבט מרהיב על כוכב הלכת שמאיר את ימינו.
