בוקר מתוח בדרום: צה”ל ביצע הבוקר מתקפה נרחבת על מבנים בבית חאנון, בצפון רצועת עזה – שנה ושמונה חודשים לאחר מתקפת ה־7 באוקטובר. לפי דיווחים, מדובר באחת מהפעולות האינטנסיביות ביותר שהתבצעו באזור מאז תחילת המלחמה, כשהמוקד הוא מבנים אסטרטגיים המאיימים על העיר שדרות והיישובים הסמוכים לגדר.
העיתוי – אולי רגע לפני סיומה של המלחמה – מעיד על שינוי גישה. “העבירו הילוך”, הגדיר זאת גורם ביטחוני, כשהמטרה כעת היא, ככל הנראה, לסיים את המבצע הצבאי תוך הפחתת משמעותית של יכולות הירי והתקיפה של חמאס באזור הרגיש ביותר ברצועה.
בית חאנון נחשבת לאחד המקומות האסטרטגיים ביותר ברצועת עזה. ממוקמת בקצה הצפון-מזרחי של הרצועה, קרוב מאוד לשדרות, היא שוכנת על גבעה השולטת לא רק על העיר, אלא גם על מסילת הרכבת לנתיבות ואופקים. בשל מיקומה הגבוה והקרוב, מאפשרת העיירה ירי של טילי נ”ט, פצצות מרגמה ואף ירי מקלעים לעבר שטח מדינת ישראל.
זהו המבצע העשירי או אף יותר שמבצע צה”ל בבית חאנון. למעשה, כבר באוקטובר אשתקד, עם תחילת הלחימה הקרקעית, היה זה האזור הראשון אליו נכנסו כוחות צה”ל.
ניר וקנין, תושב שדרות, הגיב הבוקר על התקיפות: “התקיפות הנרחבות הבוקר בבית חאנון מעוררות תקווה זהירה, אך גם תסכול עמוק. שנה ושמונה חודשים אחרי הטבח בנגב המערבי, ורק עכשיו מתבצעת מתקפה ממוקדת על מוקדי טרור המאיימים יום-יום על תושבי שדרות והעוטף?
המציאות של תושבי האזור בלתי נתפסת: 25 שנים של איום מתמשך, ירי טילים, חדירות, וילדים שגדלים לתוך חרדה מתמשכת – וכל זאת בתוך מדינת ישראל הריבונית. אין עוד מדינה מערבית אחת שהייתה מקבלת שגרת חיים כזו.
אם צה”ל אכן פועל כעת בנחישות להסרת האיום הקבוע מבית חאנון והסביבה, מדובר בצעד מתבקש – אבל מאוחר מדי. לתושבי שדרות והעוטף מגיע ביטחון מלא, לא פתרונות זמניים. הגיע הזמן להבין: העוטף אינו ‘קו מגע’, אלא חלק בלתי נפרד מהמרקם החברתי והלאומי של ישראל”.
גם רותם לוי, תושבת נוספת של שדרות, מברכת על הפעולה – אך מבקשת יותר: “כל פעולה שמרחיקה את האיום מבית חאנון היא צעד בכיוון הנכון – אבל אנחנו כתושבים רוצים הפוגה נצחית בין סבבים. אנחנו רוצים שקט שהוא קבע, לא עוד שקט זמני. אסור להרפות וחייבים שהצד השני יבין שמלחמה לא שווה ולא מועילה לו. אנחנו כאן להישאר – עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה”.
