דוח חדש שהוצג באופן בלעדי למגזין “ניוזוויק” חושף כי סין הרחיבה בשקט את השפעתה הצבאית לאורך האוקיינוס השקט באמצעות בניית עשרות נמלים, שדות תעופה ומיזמי תקשורת בנקודות אסטרטגיות. התשתיות הללו, שנחזות להיות אזרחיות, מהוות למעשה “צמתים אסטרטגיים” המשתרעים לאורך כ-5,000 ק”מ, מפפואה גינאה החדשה הסמוכה לאוסטרליה ועד סמואה, הנמצאת במרחק של כ-65 ק”מ מסמואה האמריקאית בפולינזיה.
לפי המחקר, הרשת הלוגיסטית ההולכת וגדלה בדרום האוקיינוס השקט – הנבנית ברובה על ידי חברות בבעלות המדינה הסינית הקשורות למגזר הביטחוני שלה – זוכה להתעלמות, בעוד שאיפותיה של בייג’ינג להקמת בסיסים אחרים ברחבי העולם מושכות תשומת לב רבה יותר.
“השאלה אינה אם, אלא מתי, סין תשלים מערכת לוגיסטית צבאית-אזרחית באוקיינוס השקט”, אמר דומינגו יאנג, עמית מחקר במכון הטאיוואני למחקר ביטחון לאומי והגנה (INDSR), מוסד הממומן על ידי ממשלת טאיוואן, שסין מאיימת לפלוש אליה. לדבריו במחקר שפורסם ביום שני במסגרת פרויקט Coastwatchers 2.0, הרשת האסטרטגית החלה לצמוח לפני כשני עשורים וכיום היא משולבת ביוזמת “החגורה והדרך” (BRI) של סין משנת 2013, תוכנית תשתית גלובלית שהיא במכוון “דו-שימושית” – אזרחית וצבאית כאחת.
“יוזמת החגורה והדרך של סין אינה עוסקת רק בתשתיות אלא היא כלי להשפעה אסטרטגית” כאשר התשתיות דו-השימושיות שהיא בונה מהוות “מכפיל כוח”, כתב יאנג. הרשת עלולה בסופו של דבר להקשות על ארה”ב ובעלות בריתה לפעול ברחבי האוקיינוס השקט ולהקל על סין לפלוש לטאיוואן, שמפלגת השלטון הסינית רואה בה חלק משטחה.
“בייג’ינג שואפת לעצב מחדש את דינמיקת הכוח האזורית ולאתגר את הבריתות בהובלת ארה”ב”, ולגרום לבעלות ברית מסורתיות של ארה”ב באזור – יפן, דרום קוריאה, הפיליפינים, אוסטרליה וניו זילנד – “לשקול מחדש את שותפויות הביטחון שלהן עם ארה”ב, להתיישר עם בייג’ינג, ולהסיט את מאזן הכוח האזורי לטובת סין”. הצמתים הם גם חלק מתוכנית גיאואסטרטגית שאפתנית עוד יותר הידועה כקישור הדרומי (Southern Link), עם תכנונים עד דרום אמריקה, ובכך להמשיך את בידודה של ארצות הברית בצפון, כך לפי הדוח.
בתגובה לשאלה על יעדיה באוקיינוס השקט, אמר נציג השגרירות הסינית בוושינגטון לניוזוויק: “כדי לבנות עתיד טוב יותר עם שכנותיה, סין תרים גבוה את דגל הקהילה עם עתיד משותף לאנושות ותאמץ את בניית עתיד שלו, שקט, משגשג, יפה וידידותי כחזון המשותף שלה”. הוא הוסיף כי סין “תשמור על הערכים האסיאתיים של שלום, שיתוף פעולה, פתיחות והכלה, תשתמש בשיתוף פעולה איכותי במסגרת יוזמת החגורה והדרך כפלטפורמה העיקרית”.
במחקרו זיהה יאנג 39 צמתים אסטרטגיים פעילים, ובדיקה נוספת שנערכה על ידי ניוזוויק העלתה 11 נוספים, המביאים את הסך הכולל לכ-50 לפחות. ההשקעה הסתכמה בכ-3.55 מיליארד דולר, על פי מחקר של ניוזוויק – תמהיל של מענקים והלוואות ישירים ועקיפים מהמדינה הסינית והבנקים שלה, בנקי פיתוח אזוריים והמדינות עצמן. הצמתים נמצאים ב-11 מדינות איים באוקיינוס השקט, כשני שלישים מ-18 החברות בפורום האיים של האוקיינוס השקט האזורי.
בין הפרויקטים שזוהו על ידי ניוזוויק היו 26 לבנייה בשדות תעופה. לפחות 12 משדות התעופה יכולים כעת לאכלס את מטוס התובלה הצבאי הגדול ביותר של סין, ה-Y-20, אמר יאנג. חלק מהחברות המבצעות את הפרויקטים נמצאות תחת סנקציות אמריקאיות, כמו חברת הבנייה והתקשורת הסינית (CCCC) וחברת הוואווי טכנולוגיות.
פפואה גינאה החדשה, שאוכלוסייתה מונה 12 מיליון נפש, הייתה זירה מרכזית עם 21 פרויקטים, כגון שדה התעופה מומוטה המשרת את האי מנוס וסמוך לנמל המים העמוקים המשמש אוניות אמריקאיות. כך יכולה סין לעקוב ולשבש פעילות אמריקאית, וליירט משימות משותפות בין ארצות הברית לשותפות אזוריות, אמר יאנג.
וואנואטו, שהייתה אתר של בסיס ימי אמריקאי גדול במלחמת האוקיינוס השקט, היא גם זירה חיונית ל”תשתיות הסמויות” של סין, כאשר קבוצת הבנייה של שנגחאי בבעלות המדינה הרחיבה רציף בנמל לוגנוויל בכמעט 370 מטרים, מה שמאפשר לו לקלוט ספינות מטען גדולות – וכן אוניות מלחמה סיניות, כתב יאנג. “בהתחשב בעבר האסטרטגי של לוגנוויל כאחד הבסיסים הימיים האמריקאיים הגדולים ביותר באוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה, נראה כי סין מניחה את היסודות לאחיזה צבאית עתידית – רק שהמדינה המארחת נאלצה לשלם עבורה”, כתב יאנג.
מחקרו של יאנג לא כלל תשתיות אחרות כגון כבישים וגשרים, אך הוא הדגיש את חשיבותם של מתקני דיג, המצוידים ברציפים חדשים, שחברות סיניות כמו פוג’יאן ז’ונגהונג פישרי מפתחות גם באוקיינוס השקט, למשל בדארו שבפפואה גינאה החדשה, מול אוסטרליה. דארו ממוקמת מעל מיצר טורס, נקודת חנק ימית מרכזית השולטת בנתיבי שיט מסחריים ואנרגיה בין האוקיינוסים השקט וההודי.
מתקני הדיג פותחים פתח לרשתות הנרחבות של דיג ומיליציות ימיות של סין, לדברי יאנג. “סין עשויה להרחיב את השימוש במיליציות הימיות שלה, קבוצות אזרחיות חמושות וממומנות, מים סין המזרחי והדרומי למיצר טורס. פארק הדיג באי דארו עשוי, לפיכך, לשמש כיסוי לתוקפנות האפורה של סין באזור”.
