בצל הלחימה במסגרת מבצע “עם כלביא”, פרסם בנק ישראל מתווה סיוע חדש שנועד להקל על לקוחות פרטיים ועסקים קטנים שנפגעו ישירות מהמצב. ואולם, בשטח עולות טענות כי ההקלות אינן נותנות מענה מספק – בעיקר עבור העסקים הקטנים והבינוניים, שרבים מהם חווים עצירה מוחלטת בפעילות.
לדברי יונתן ברנד, מנכ”ל “אולטרה פיננסים”, הבעיה המרכזית היא שבניגוד לנזק פיזי, מרבית העסקים נפגעו כלכלית – עם הכנסות אפסיות והוצאות שוטפות שנשארו כשהיו. “בתנאים כאלה, תזרים המזומנים הוא לא רק אתגר – הוא תנאי קיום”, הוא מדגיש.
לדבריו, המתווה של בנק ישראל כולל אפשרות לדחיית תשלומי הלוואות לעסקים שנפגעו, אך ההגדרה למונח “עסק שנפגע כלכלית” עדיין לוקה באי־בהירות. לפי המסמך שפורסם, דרוש אישור של רואה חשבון או עורך דין לכך שהעסק לא פעל בתקופה הרלוונטית – אך אין צורך לנמק מדוע. “המשמעות היא שרבים יוכלו להיכנס תחת ההגדרה הזו”, מסביר ברנד, “אבל גם הפקת חשבונית על עסקה שבוצעה בעבר עלולה להיחשב כ’פעילות’ ולמנוע את הזכאות”.
ברנד ממליץ לבעלי עסקים לפנות כבר עכשיו לבנקים ולברר מהן ההקלות הספציפיות שניתנות בכל מוסד פיננסי, שכן ייתכנו הבדלים בפרשנות וביישום ברמת הסניפים. הוא גם קורא לעסקים לעמוד על זכויותיהם: “בנק ישראל קבע מתווה – וכל לקוח זכאי לו. חשוב לוודא שזה אכן מתבצע בפועל”.
המתווה של בנק ישראל ייכנס לתוקפו ב־1 ביולי 2025 ויהיה בתוקף עד ל־31 ביולי. הבנקים יכולים להקדים את תחילתו, והלקוחות יכולים להגיש בקשה להצטרפות עד לסוף התקופה.
