בצה״ל יחלו מהיום (ראשון) לשלוח 54 אלף צווי גיוס לחרדים, בנוסף ל-24 אלף אשר כבר נשלחו: ״בכך אנחנו מרוקנים את ׳הבריכה׳, אין אדם שהוא חייב גיוס שלא יקבל את הצו״ אומר גורם צבאי בכיר. אשר חשף את תוכנית האכיפה של העריקים כאשר משטרת ישראל ושב״ס הכינו בין 250 ל-300 תאי מעצר.
המשטרה ומשטרה הצבאית יבצעו מחסומי דרכים בכבישים הראשים לאיתור עריקים חילוניים וחרדים ויעצרו אותם במקום. זאת לצד פעילות מעברי הגבול ובנתב״ג. בחודש ספטמבר יצא צה״ל במבצע שיאפשר בפרק זמן קצוב לעירקיים להסגיר עצמו לידי צה״ל ויתאפשר לו להתגייס ללא הליך פלילי בתנאי שהשירות שלו יהיה תקין.
״אנחנו רוצים להתמקד באופן המיידי בצעירים הכשירים ליחידות קרביות. שם חסר לנו לוחמים ואנחנו זקוקים בדחיפות לעוד לוחמים״ אמר הגורם, שהסביר כי ״במלחמה נהרגו קרוב לאלף חיילים ואלפים נפצעו המחסור הוא אמיתי״.
הגורם הצבאי הבכיר הוסיף וסיפר על התוכנית הצבאית שזכתה לאישור הרמטכ״ל, רא״ל אייל זמיר, והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה: ״לגבי האכיפה אחרי ישיבה עם משטרת ישראל, רשות ההגירה. הצעד הראשון לקצר את משך ההכרזה במקום התהליך בין הזימונים 14 ימים בין אחד לאחר מקצרים את התהליך והכרזה תיהיה בתוך ימים”.
הוסיף לציין כי “הצווים ישלחו לכולם והבדיקות לגבי קבלת הצו וכשירותו יהיה באחריות המקבל. יהיו פעולות אכיפה במחסומים, בכניסה לאזורים מאוכלסים, במעברי גבול לא רק בנתב״ג. ניידות משולבות של שוטרים צבאיים בניידות משטרת ישראל״.
בצה״ל אומרים כי מי שיהיה יאיר מעל 540 ימים יובא לבית דין צבאי. ומי שיהיה עריק עד 540 ימים יובא בפני קצין שיפוט. המטרה כי מיד לאחר המשפט, יועבר העריק ליחידה הרלוונטית בצבא במטרה לפנות את תאי הכליאה. עוד מתכוונים בצה״ל להגדיל בעוד פלוגת כלואים את מתקן המעצר של המשטרה הצבאית ובכך להגדיל את מספר המעצרים בכל יממה.
בצה”ל אומרים כי מבצעי המעצרים של משטרת ישראל וצה״ל יתחילו בימים הקרובים. ואילו מבצע ההסגרה יחל בתחילת חודש ספטמבר. לטענת צה״ל שני המבצעים יהיו על כלל האוכלוסייה בישראל – חילונית וחרדית כאחד.
היום ביקר הרמטכ״ל רא״ל אייל זמיר וראש אכ״א האלוף דדו בר כליפא בחטיבת חשמונאים, שם התברר כי שתי פלוגות סדירות ושתי פלוגות מילואים סיימו את ההכשרה וחלקן כבר לוקח חלק בלחימה בעזה, כאשר אחת הפלוגות סיכלה ארבעים מחבלים בלחימה. לדברי גורם צבאי חיילים חרדים סיפרו כי יש התעניינות של חבריהם להתגייס בניגוד לעמדת המנהיגים של הציבור החרדי.
נציין כי רגעים לפני המראתו המתוכננת, טיסתו של ראש הממשלה נתניהו לארה”ב נדחתה בעקבות ההתפתחויות האחרונות בחוק הגיוס, לפיהן החרדים מאיימים שלא לתמוך בהעברת חוקי הקואליציה – כבר ממחר.
מדובר צה”ל נמסר כי “צה״ל יחל השבוע בשליחת זימונים להשלמת תהליכי גיוס ליתר בני הציבור החרדי שמעמדם כתלמידי ישיבות אינו בתוקף עוד לאור פקיעת החוק. הזימונים עתידים להישלח במספר פעימות במהלך חודש יולי, עד להשלמת זימון כלל 54,000 הצווים. תאריכי ההתייצבות בלשכות הגיוס יהיו לאורך כל שנתון גיוס 2025”.
הוסיפו כי “במסגרת תהליכי המיון והגיוס הכוללים, צה״ל ימשיך למקד מאמץ ולתת עדיפות לבעלי פוטנציאל גבוה לתפקידי לחימה ותומכי לחימה קדמיים, על מנת למלא את השורות בצה״ל בהקדם לאור הצורך המבצעי העולה. בכוונת צה״ל לפעול להגברת פעולות האכיפה ביחס למשתמטים ועריקים מכלל האוכלוסיה”.
“צה״ל ימשיך לפעול להרחבת גיוסם של בני הציבור החרדי, תוך הקפדה על מתן התנאים המיטביים לשמירה על אורח החיים היחודי ופיתוח מסלולים נוספים שיאפשרו את השתלבותם במערכת”.
במקביל, גדי איזנקוט נפגש היום עם נציגיהם של עשר ארגוני המשרתים, כאשר במסגרת המפגש דנו בחלופות הפעולה אל מול הצעת החוק המתגבשת ובעקרונות הנדרשים להופיע בכל חוק שיוגש, ואמר כי ״המאבק נגד חוק ההשתמטות רחב הרבה יותר מהצורך בגיוס, זהו מאבק על העתיד המשותף שלנו במדינת ישראל״.
״בסופו של יום זה איננו רק מאבק חוקי או חומרי אלא ערכי מהמעלה הראשונה, למימוש הייעוד של צה״ל: להבטיח את קיום המדינה ולנצח בכל מלחמה. צה”ל כצבא העם, הוא מרכיב גם בחיזוק חוסנה החברתי והלאומי של מדינת ישראל״.
״יעדי הגיוס לא יכולים להיקבע במו״מ עם רבנים אלא להיגזר מצרכי צה״ל ובדרישה ברורה מול האזרחים כולם, לממש את חובתם. על האכיפה והסנקציות בהצעת החוק להיות גם אישיות וגם מוסדיות״.
״המערכת הפוליטית וההנהגה בישראל חייבות לבחור בערכים ולא במשחקי כסאות. מגיעים רגעים בחיים שאי אפשר להמשיך לבחור בקיים ובמבנים הפוליטיים ונדרש לקום ולגלות מנהיגות לטובת מדינת ישראל ועם ישראל. לישראל דרוש חוק גיוס שהופך את השיטה – מכולם פטורים ל- כולם משרתים”.
״שאף אחד לא יעלה על דעתו, בציניות, לקשור בין השבת החטופים, רשת בטחון והגנבה של חוק גיוס”.
״החוק בעיניי חייב לכלול גם הוקרה ותגמול עמוק- שהחברה הישראלית מעלה על נס את המשרתים בסדיר ובמילואים. זה סדר העדיפות של החברה הישראלית וחייב להיות מרכיב מרכזי בכל חוק עתידי״.
