בשבועות האחרונים, התקשורת העולמית ומנהיגים רבים מציינים כי מספר ההרוגים בעזה עלה ליותר מ-50,000 בני אדם. נתון זה, המצוטט תכופות, מבוסס על דיווחי משרד האו”ם לתיאום עניינים הומניטריים (UN OCHA). אולם בדיקה מעמיקה של הנתונים על ידי סא”ל (מיל’) עו”ד מוריס הירש מהמרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון חושפת סתירות משמעותיות ומעלה שאלות נוקבות לגבי אמינותם.
“הארגונים של האו”ם פשוט אימצו באופן עיוור את הדיווחים והלבינו את הנתונים שהציג חמאס,” אמר למעריב עו”ד הירש שמדגיש כי למרות שהנתונים מוצגים תחת מטריית האו”ם, המקור האמיתי שלהם הוא “משרד הבריאות בעזה” – כלומר, משרד הבריאות המנוהל על ידי חמאס.
באתר האינטרנט של UN OCHA עצמו מופיע כתב ויתור הקובע בבירור: “נתונים שטרם אומתו על ידי האו”ם מיוחסים למקורם. משרד הבריאות והרשויות הישראליות מסרו את מספרי הנפגעים”. עובדה זו נעדרת כמעט לחלוטין מהדיווחים המצטטים את הנתונים הללו.
אחד הממצאים המטרידים ביותר הוא השמירה העקבית על היחס לפיו כ-70 אחוזים מההרוגים הם נשים וילדים. בדיקת נתוני העבר חושפת אבסורד סטטיסטי: ב-8 בדצמבר 2023, דווח על 17,487 הרוגים, מתוכם 5,153 נשים ו-7,729 ילדים – סה”כ 70 אחוזים. אולם שבועיים וחצי לאחר מכן, כאשר מספר ההרוגים הכולל עלה ל-21,110, מספר הנשים והילדים שנהרגו לא השתנה כלל. למרות זאת, האחוז המדווח נשאר קבוע על 70%.
“חמאס שם לעצמו מטרה לא רק לרצוח יהודים אלא גם להעליל עלילות על מדינת ישראל ולהטעות את כל הקהילה הבינלאומית,” מסביר הירש. “מבחינתם הם משיגים מטרה כפולה – גם רוצחים את היהודים וגם עושים דלגיטימציה למדינת היהודים”.
ב-8 במאי 2024 אירע מפנה דרמטי. לאחר חודשים של דיווחים עקביים, UN OCHA פרסם לפתע נתונים מעודכנים משמעותית. מספר הנשים שנהרגו צנח מיותר מ-9,000 ל-4,959, ומספר הילדים ירד מיותר מ-14,500 ל-7,797.
“חמאס פרסם בסוף אפריל רשימה מפורטת של ההרוגים לפי הספירה שלהם, וזה ממש הביך את האו”ם,” מסביר הירש. “האו”ם ציטט לאורך כל הדרך באופן עיוור את הנתונים של חמאס, וברגע שחמאס עשה פרסה לאחור, הם היו מחויבים גם לעדכן את הנתונים שלהם. אבל העדכון הזה לקח כמעט חודש עד שהאו”ם היה מוכן להודות, ולו באופן חלקי, שהם הטעו את כל העולם”.
הפגמים בסטטיסטיקה אינם מסתכמים רק בנתוני הנשים והילדים. הירש מציין כי קיימת בעיה מהותית של אי-הבחנה בין מחבלים לאזרחים: “האו”ם לא מכיר בחמאס או בארגונים פלסטיניים אחרים כארגוני טרור. מבחינתם, כל האנשים שנהרגו הם אזרחים,” מסביר הירש.
בעיה משמעותית נוספת היא התעלמות ממקרי מוות טבעיים. על פי נתוני ה-CIA, כ-15-16 עזתים מתים מדי יום מסיבות טבעיות. במהלך 544 הימים שחלפו מאז תחילת המלחמה, משמעות הדבר היא שכ-8,160 בני אדם מתו מסיבות טבעיות – נתון שלא זוכה להתייחסות בסטטיסטיקות.
הנתונים גם אינם מבחינים בין הרוגים מפעולות צה”ל לבין אלו שנהרגו מירי תועה של המחבלים, כמו במקרה של התקיפה בבית החולים אל-אהלי ב-17 באוקטובר 2023, שבה האו”ם דיווח על למעלה מ-471 הרוגים, למרות שהעולם מסכים היום שהאירוע נגרם מרקטה תועה של הג’יהאד האסלאמי הפלסטיני, וכי מספר ההרוגים היה נמוך משמעותית.
לשאלה כיצד ניתן לייצר מערכות דיווח אמינות יותר, הירש מדגיש: “הדבר החשוב ביותר הוא שלאו”ם ולארגונים הבינלאומיים אסור להתבסס על חמאס.” הוא מציין שיש לפתח מנגנוני אימות עצמאיים ולהתחשב בנתונים מגוונים, כולל דיווחי צה”ל על מספרי המחבלים שנהרגו.
נתוני האו”ם ממשיכים להיות מצוטטים בהרחבה בתקשורת העולמית, למרות הסתירות הברורות. אולם הבנה מעמיקה של מקורות המידע ושל האינטרסים העומדים מאחוריהם חיונית כדי להגיע לתמונה מאוזנת יותר של המציאות המורכבת בעזה.
