“פתיחת בית החולים החדש מרגשת מאוד – אותי ואת כולנו. זה היה מסע ארוך של חמש שנים, שבמהלכו עברנו את הקורונה, עם כל הקשיים שהיו קשורים בשינוע, חומרי גלם ובידודים. אחר כך התחילה לצערנו המלחמה. תוך כדי מילואים וטילים היה לנו ברור מה המשימה שלנו, ועד כמה מדובר בשליחות”. כך אומר גידי לשץ, מנכ”ל אסותא מרכזים רפואיים, שחנך אתמול את בית החולים החדש של אסותא בבאר שבע. יומיים לפני כן נכנסו המטופלים הראשונים בשערי המקום.
בעקבות פתיחת בית החולים החדש ייסגר בית החולים של הרשת שהיה קיים במשך שנים בעיר, ונולד במקור מחיבור של כמה מרפאות. בית החולים החדש, גדול ומתקדם יותר, הוקם בעלות של 300 מיליון שקל, שהושקעו על ידי רשת אסותא שבבעלות מכבי שרותי בריאות. הוא משתרע על שטח של כ־17 אלף מ”ר, מכיל חמישה חדרי ניתוח וכ־40 מיטות אשפוז וכולל מחלקת טיפול נמרץ.
מבנה בית החולים ירוק ורובו ממוגן, כולל מתחם תת־קרקעי, והוא פועל בטכנולוגיות מתקדמות, ובהן רובוטים לניתוחים מדויקים יותר ומערכות AI במכשירי ה־CT וה־MRI המאפשרות זיהוי מוקדם של מחלות ואבחון טוב יותר. בבית החולים לא יהיה חדר מיון ולא מחלקת יולדות, אך יכיל שירותים במגוון תחומים רפואיים כגון עיניים, אורולוגיה, אורתופדיה, אונקולוגיה, אף־אוזן־גרון ועוד. המקום, כך מבטיחים, יתרום לצמצום זמני המתנה לניתוחים שההמתנה אליהם ארוכה. על ניהול המקום, שיסונף לאוניברסיטת בן־גוריון לצורך מחקר, הופקדה רוחמה אלחיאני, לצידו של הרופא הראשי של בית החולים ד”ר אבי יצחק.
הולכים על בטוח
“אחרי 7 באוקטובר, עם כל מה שקרה לנו בדרום, בנייית בית חולים מחזקת את החוסן הלאומי של ישראל. אנחנו מביאים רפואה, בשורה, תקווה והבטחה לדרום”, אומר לשץ ומוסיף כי בהקמת בית החולים הוא רואה שליחות לצמצום הפערים בין הפריפריה למרכז. “קודם כל, מבחינת מדדי בריאות, תוחלת החיים של תושבים בדרום, הנמצאים במרחק של שעה וחצי נסיעה בין תל אביב לבאר שבע, נמוכה בשנתיים פלוס מאלה שבמרכז. זה נתון שלא אמור להיות”, הוא אומר.
“כמו כן, בדרום יותר אנשים סובלים ממחלות כרוניות, וגם כוח האדם ל־1,000 נפש קטן יותר. יש מחסור חריף של טכנולוגיות ורישיונות לעומת המרכז. זה מתבטא למשל בהימצאות מכשירי CT, וMRI ו־PET-CT, ברובוטיקה בחדרי ניתוח ועוד. התשתיות בדרום ביחס למרכז קטנות יותר, וזה מדאיג. למשל PET-CT, מכשיר שמאבחן גרורות לסרטן, נמצא בדרום רק במרכז הרפואי סורוקה, בעוד במרכז הארץ יש מספר מכשירים כאלה. הגשנו עכשיו בקשה למשרד הבריאות למכשיר PET-CT. אני מאוד מקווה שיאשרו לנו, כי גם זה יתרום לצמצום הפערים”.
מהם האתגרים העומדים בפניכם?
“כשבונים בית חולים יש כמה שאיפות: אתה רוצה לבנות מבנה חכם, מודרני ומתקדם, ולוודא שחוויית השירות למבקרים ולעובדים תהיה מיטבית. צריך הרבה מאוד חשיבה על איך בונים את בית החולים, מה שמים ליד מה ובאילו תשתיות מציידים אותו, גם כדי שלמטופל וליקירים שמגיעים איתו תהיה החוויה המותאמת והאנושית הטובה ביותר. לצד זה גם חשבנו איך לבנות אותו ממוגן ובטוח. בכל זאת אנחנו בישראל ומכירים את האתגרים. בנינו אותו ממוגן יותר ממה שהרגולציה מחייבת, בתקווה כמובן לימי שלום, אבל אם בכל זאת נזדקק, אז שבית החולים יוכל לעבוד בעיתות חירום.
“הבנייה עצמה, כאמור, הייתה בתקופות הקורונה והמלחמה – מה שכלל הרבה קשיים ואילוצים. השנים האלה חייבו אותנו להיות מאוד נחושים ועם הרבה מאוד אמונה בעשייה הזו, במטרה לפתוח בית חולים שהוא בשורה אמיתית לנגב מבחינת הקדמה והמראה שלו. זה באמת להביא רפואה בסטנדרט חדש לדרום כולו.
“ואילו עכשיו צריך לתפעל את בית החולים. עבדנו הרבה בחודשים האחרונים על סימולציות ועל אימון של הצוותים כדי להגיע מוכנים בצורה המיטבית ביותר. זה בית חולים חדש, ואנחנו רוצים לוודא שכל התהליכים עובדים כמו שצריך, שאנחנו ערוכים לתרחישים כאלה ואחרים. בית חולים זה מקום שצריך לעבוד ב־100% מקצועיות ובטיחות לצד האנושיות והשירותיות”.
מצוקה של ממש
אחד האתגרים המרכזיים במוסדות הרפואיים בארץ טמון בכוח אדם. אולם על אף המחסור ברופאים במערכת הבריאות במדינת ישראל, והעובדה כי בתי הספר לרפואה מספקים בשנה רק כשליש ממספר הרופאים החדשים שזקוקים להם מדי שנה, לשץ מאוד מקווה שמה שיש לבית החולים החדש להציע ימשוך אליו רופאים שכבר קיימים במערכת, וגם מומחים שייכנסו אליה בעתיד.
“בתור איש מערכת הבריאות אני מאוד מודאג מהנתונים כיום”, הוא אומר. “אנחנו מרגישים את המחסור גם ברפואה בקהילה וגם בבתי החולים, אבל בשנים האחרונות נעשה מאמץ להגדיל את מספר הרופאים. בין היתר נפתח בית ספר חדש לרפואה באוניברסיטת רייכמן, ואמורים להיפתח שני בתי ספר נוספים לרפואה. זה תהליך. צריך גם להכשיר יותר רופאים וגם לאפשר להם הזדמנויות עבודה בארץ. יש בעולם תחרות על הרופאים, ויש מדינות המציעות משרות מאוד אטרקטיביות.
“כיום המחסור ברופאים נכון לכל ישראל, אבל בדרום כאמור המצב אף חמור עוד יותר. מספר רופאים ואחיות ל־1,000 נפש נמוך יותר מאשר במרכז. אני מקווה שבניית בית חולים כמו שלנו היא חלק מהפתרון, ושהבשורה שאנו מביאים תהיה אטרקטיבית לרופאים”.
למה אתה מצפה?
“חלק גדול מרופאים ואנשים ממקצועות הבריאות שגרים בדרום ולמדו בדרום לא נשארים בדרום, אלא עברו למרכז – בגלל אפשרויות תעסוקה, מחקר וחדשנות. אנחנו מקווים שמה שיש לאסותא באר שבע להציע יאפשר ליותר רופאים וליותר אנשים ממקצועות הבריאות להישאר בדרום. בימים אלה למשל קיבלנו פנייה משלושה רופאים מהצפון שהתעניינו לעבור לדרום ולעבוד אצלנו. זה נותן לנו תקווה שהנה, משהו חדש קורה פה”.
בימים אלה בית החולים מסתמך בעיקר על הצוותים שכבר עבדו בבית החולים הקודם של אסותא באר שבע: כ־400 עובדים (אחיות, אנשי מנהלה ועוד, שמתוכם גויסו כמה עשרות חדשים), ובנוסף לכך 200 רופאים המועסקים במודלים שונים: במשרה מלאה אם כשכירים או עצמאיים, וגם רופאים שעובדים במקומות נוספים, בקהילה או בבתי חולים אחרים, וגם באסותא. בית החולים יגדל בהדרגה, ובהתאם לכך גם יגייס משרות נוספות מכל התחומים.
“כאמור, נושא כוח אדם, בפרט בדרום, הוא אתגר. אנחנו מחפשים אנשים, ולא רק רופאים, שבוחרים לעבוד במערכת מהסיבות הנכונות, עם הרבה לב ונשמה. הכי חשוב בבית החולים זה הצוות, ואני מאוד גאה בצוות שלנו ובמסירות שלהם. לא משנה באילו ימים, אם אלה ימי מלחמה או ירי טילים, המסירות שלהם למטופלים והאנושיות שלהם הן משהו שאני הכי גאה בו. אני גם מאוד גאה שאנחנו יכולים לאפשר גם להם וגם למטופלים בית חולים שמאוד מכבד את הרפואה”.
כתם שחור
אסותא מרכזים רפואיים היא רשת בתי חולים ומרכזים רפואיים פרטיים בפריסה ארצית, שהוקמה לפני 90 שנה, וכוללת ארבעה בתי חולים, ארבעה מרכזים רפואיים וגם ניידות ממוגרפיה ו־MRI המסתובבות ברחבי הארץ. עובדים בה כ־3,000 רופאים.
לשץ הוא מנכ”ל את הרשת כחמש שנים – תקופה שבה המערכת הייתה צריכה להתאים עצמה הן לאתגרי הקורונה והן לימי המלחמה (“המשכנו לפעול תוך כדי מציאות לא פשוטה וגיוסים של אנשי מילואים. הפעלנו את שירות אסותא עד הבית גם למפונים וגם למקומות שנדרשנו, וכמובן תמכנו בכל העובדים שלנו ובמשפחותיהם”).
בתקופת כהונתו לשץ נאלץ גם להתמודד עם מחדל החלפת העוברים באסותא ראשון לציון – פרשה שהתפוצצה בספטמבר 2022. במהלך בדיקה גנטית של אישה בהיריון מתקדם, שעברה טיפולי פוריות בבית החולים, התגלה שהעובר שהוחזר לרחמה אינו קשור אליה ואל בן זוגה באופן גנטי. פרשה זו עוררה הדים רבים. המאבק המשפטי על התינוקת שנולדה, סופיה, בין ההורים המגדלים (האישה שילדה אותה ובן זוגה) לבין ההורים הביולוגיים לא ירד מהכותרות עד היום.
“פרשת החלפת העוברים שאירעה באסותא ראשון לציון היא מקרה שטלטל את כולנו בארגון”, מודה לשץ. “מאז הפכנו כל אבן כדי לראות היכן ניתן לשפר, וכדי להבטיח שטעויות נדירות שכאלה לא יישנו. הטמענו מערכות טכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית, הוספנו והחלפנו כוח אדם ושיפרנו תשתיות. נבדקנו על ידי ועדת בדיקה של משרד הבריאות ועברנו בהצלחה ביקורות וביקורות פתע חוזרות של משרד הבריאות, וכיום אנו גאים להמשיך בסיוע כדי להגשים את חלומם של זוגות רבים להביא ילדים לעולם”.
בחזרה לבית החולים החדש בבאר שבע: לשץ מבהיר שבית החולים מספק שירותי רפואה ציבוריים בסטנדרט פרטי, לצד הענקת שירותים פרטיים לחברות הביטוח: “רוב השירותים בבית החולים נגישים למבוטחי כל קופות החולים עם טופס 17”, הוא אומר. “כמו כן, מי שמחזיק בביטוח שב”ן (שירותי בריאות נוספים שקופות החולים מציעות לחבריהן בעבור תשלום נוסף, א”ש) גם יוכל להגיע לכאן, מה שאומר שהיכולת של תושבי הדרום לנצל את הביטוחים הללו – שכיום נמוכה בדרום לעומת המרכז – תגדל. גם מהבחינה הזו מדובר בצמצום פערים. כמו כן תגדל גם היכולת של בעלי פוליסות הביטוחים הפרטיים לקבל שירותים שונים. השירות כמובן פתוח לכל, לא רק לתושבי הדרום”.
ללשץ הערכה רבה למרכז הרפואי סורוקה מקבוצת כללית, השלישי בגודלו בישראל, שבו יותר מ־1,100 מיטות אשפוז, ושמעניק שירותים רפואיים ליותר ממיליון תושבים בנגב. “אני קודם כל מוקיר ומעריך מאוד את סורוקה. סורוקה הוא בית חולים שהוא עוגן של הדרום כולו, והפעילות שלו בכלל, ובמלחמה בפרט, מעוררת השראה”, הוא אומר. “אני חושב שאסותא באר שבע, כפי שציינתי, הוא חלק מפתרון לצמצום פערים בדרום כולו, ואמור לעזור לקידום הרפואה. אני יכול להגיד שגם תחרות שתהיה באספקטים מסוימים בין בתי החולים היא בסופו של דבר טובה למטופלים. תחרות היא דבר טוב. תחרות משפרת את השירות”.
מהו החזון שלך לשנים הקרובות?
“כולנו בתחושה שבית החולים הזה בא ממש להזניק את הרפואה צעד קדימה. אני חושב שהוא יביא למציאות אחרת בדרום בשנים הקרובות. אנחנו מייצרים סטנדרט שירות חדש. זו בעצם האמירה המשמעותית ביותר: לאנשי הדרום מגיע לא פחות מלאנשי המרכז”.
