תשעה חודשים לאחר הפסקת האש בצפון וכחצי שנה לאחר סיום הפינוי, תעשיית ההייטק בגליל המזרחי רחוקה מהתאוששות. דוח חדש של מרכז הידע האזורי גליל מזרחי, בשיתוף אשכול רשויות גליל מזרחי וצוות החדשנות של קרן בלומברג, חושף תמונת מצב מדאיגה: מתוך 163 חברות טכנולוגיה שאותרו ערב המלחמה, רק 64 (כ-40%) פעילות כיום באזור. 29 חברות נסגרו לחלוטין, ו-32 אחרות חזרו לפעול – אך מחוץ לגליל.
הדו”ח, שנערך בין אפריל ליולי 2025, הוא הראשון מסוגו מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. הוא נועד להציג תמונת מצב עדכנית שתסייע בקידום שיתופי פעולה בין חברות, משקיעים וממשלה, אך ממצאיו מצביעים על צורך דחוף בתמיכה ממשלתית.
בין היתר, נחשף כי כ-40% מהחברות הפעילות כיום מתמקדות בטכנולוגיות חקלאות ומזון מתקדם – ריכוז ייחודי של חברות שפועלות בעיקר סביב קריית שמונה, תל חי ויישובי הסביבה, ומשלבות טכנולוגיות חקלאות חכמה, פיתוח מזון חדשני ופתרונות קיימות. רבות מהן צעירות מאוד, קיימות עד חמש שנים ומעסיקות פחות מעשרה עובדים. בנוסף, המחקר מצביע על צורך בהעמקת ההכרות עם משאבים קיימים באזור ובצורך בהעמקת שיתופי פעולה מקצועיים.
מי שמרגיש את המציאות הזו יום יום הוא ד”ר נועם יוסף, מנכ”ל מרכז חדשנות גאיה מבית מרגלית סטארטאפ סיטי, שמלווה חברות טכנולוגיות באזור: ״אנחנו פועלים ביתר שאת לתמוך בחברות טכנולוגיות להתמקם בגליל, לעזור להן בפיתוח העסקי, במימון ובכל היבט אפשרי. רשות החדשנות עוזרת בדרכה, אבל אנחנו די לבד במערכה כבר הרבה מאוד זמן. למרות כל התקציבים שהובטחו – הממשלה לא שם, והכסף לא הגיע”.
“חברות לא מקבלות תמריצים. חברות שיכולות להחזיק עובדים בשכר גבוה, שיכלכלו את הכלכלה המקומית בשעת משבר – פשוט לא יגיעו לגליל בלי תמריצים”.
לדבריו, מדובר בחלון הזדמנויות קריטי שנסגר במהירות: ״החברות נסגרות כי לא היה את המקור התקציבי להמשיך בפעילות. חלקן אומרות לנו שלא יעשו שוב רילוקשיין לגליל בלי תמרוץ מתאים. אנחנו צריכים שהמדינה תשנס מותניים, תכניס את היד לכיס ותשלם כדי שנוכל להגיד לחברות – בואו לגליל”.
“כרגע אין לי כלי להביא אותן חוץ מהאקוסיסטם שנבנה כאן לפני המלחמה. זה לא בכי – זו קריאה לממשלה להוציא תקציבים עכשיו. יש 29 חברות שעוד יכולות לחזור לגליל, ואני יודע על חמש חברות גדולות שמוכנות להגיע – רק תנו להן סיבה”.
הדו”ח מסכם כי לצד התמונה הקודרת, קיימת הזדמנות אמיתית לשיקום – אם יתקבל סיוע מיידי. חברות מקומיות ובינלאומיות מביעות נכונות להקים פעילות באזור, אך מותנות זאת בתמרוץ ממשלתי ברור. “אפשר להפוך את הגליל למקום טוב יותר ממה שהיה לפני המלחמה”, מסכם ד”ר יוסף, “אבל חייבים להתעורר עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי”.
ענבר בזק, לשעבר חברת כנסת ויו״ר שדולת הגליל: ״מתוך כ-90 חברות טכנולוגיות שהיו בקרית שמונה בשישה באוקטובר נשארו כ-3-4 ואחת מהן בדרכה החוצה. יש גופים רבים שפועלים כדי להחזיר חלק מהחברות שעזבו ובעיקר להביא חברות חדשות. יש הרבה קרנות וגופים שמעורבים בפעילות, כמו הרשות לחדשנות, אראל מרגלית ונוספים.
“אני מאמינה שכלכלת הפוד טק של הצפון תחזור לפרוח בזכות הרוח היזמית ובזכות המנהיגות המקומית, אבל בלי תמיכה ממשלתית זה לא יקרה״.
