לראשונה מתחילת המלחמה: צה״ל הוציא את כל יישובי עוטף עזה מהגדרת ״שטח צבאי סגור״ – וכעת אף אחד מיישובי העוטף לא מוגדר כך. זאת בהמשך להחלטת הממשלה על כך שאין מניעה ביטחונית יותר לחזור לאף אחד מיישובי העוטף. תושבי עוטף עזה עודכנו לפני זמן קצר בכך שאלוף פיקוד הדרום חתם על צו שטח צבאי סגור עדכני, שמותיר את היישובים מחוצה לו, ומותיר תחת הצו רק חלק מכבישי העוטף, לטובת שימוש הצבא לצרכי המשך הפעילות הצבאית ברצועה.
מתן וייץ, תושב נחל עוז, נשאר סקפטי למרות ההחלטה: ״הניסיון להציג ‘חזרה לשגרה’ הוא לא רק מנותק – הוא מסוכן וחסר אחריות. במציאות שבה טנקים בכניסה לקיבוץ, כביש גישה חסום כבר שנתיים מחשש לירי נ”ט, ארטילריה וירי מסביב לשעון. האם זו ‘שגרה’? האם זו מציאות שאפשר לגדל בה ילדים? שרי הממשלה שהיו בחודשים האחרונים בנחל עוז אמרו במפורש שלא ניתן לקיים חיי שגרה בנחל עוז במצב המלחמה הקיים פה, בטח ובטח משפחות וילדים שעברו את ה-7/10 בנחל עוז. המציאות לא השתנתה מאז – רק הנרטיב שאתם מנסים לייצר. די לניתוק. כל עוד עמרי מירן ו-49 חטופים וחטופה נוספים בעזה, וכל עוד אנחנו עדיין בשדה קרב – אין ולא תהיה שגרה.
בקיבוץ ניר יצחק הגיבו: ״קיבוץ ניר יצחק עובר בתקופה זו תהליך שיקום פיזי וקהילתי. כל בתי התושבים שנפגעו שופצו והוא ערוך ומוכן לקלוט בחזרה את כל תושביו המעוניינים לשוב אליו. מרבית החברות והחברים כבר שבו הביתה בהדרגה במהלך החודשים האחרונים, והקהילה כולה תומכת גם באלה שבוחרים להמתין עם החזרה”.
בהודעתם הוסיפו: “עם זאת, שגרת החיים בעוטף הינה שגרת מלחמה לכל דבר ועניין עם פיצוצים שמרעידים את הבתים בכל לילה ויריות בלתי פוסקות במשך היום, עם מציאות ביטחונית מורכבת, במיוחד לאור האירועים הטראומתיים שעברה האוכלוסייה. מעל לכל, יש לזכור כי המלחמה לא הסתיימה והאזור אינו יכול להיות מוגדר כבטוח, כל עוד חמישים איש שנחטפו מהאזור הזה, נמצאים בשבי, בהם חברינו טל חיימי ז״ל וליאור רודאיף ז״ל. האזור הינו שטח לחימה פעיל וכיוצא בזה, לא ניתן להגדירו כבטוח. אנו שבים וקוראים לממשלה ולכל בעלי התפקידים במדינה, לשחרר את כל חטופנו בעסקה במהרה”.
גם מיכל עוזיהו ראשת המועצה האזורית אשכול, הגיבה אז להחלטת הממשלה להסיר את המניעה הבטחונית בכלל יישובי המועצה: ״הסרת המניעה הביטחונית מכלל הישובים והסרת המניעה השיקומית מארבעת יישובינו באשכול – כרם שלום, רעים, נירים ועין השלושה, מסמלת שלב משמעותי בדרך חזרה הביתה של הישובים שחסרים לנו מאוד כאן בבית באשכול. אנחנו מייחלים לשיבה הביתה בראש ובראשונה של כל 50 החטופות והחטופים שלנו. זה המרכיב הבטחוני החיוני ביותר דורות קדימה”.
“אנחנו מתרגשים בשבועות האחרונים ללוות את החזרה הביתה של הקהילות ונערכים כדי לתת את כלל המענים שידרשו. מלווים מקרוב גם את היישובים שכבר חזרו, וגם את אלה שעדיין מתגוררים בפתרונות הזמניים. נמשיך להזכיר גם למי שאינו יכול לחזור שלנצח הוא ישאר חלק בלתי נפרד מאיתנו. חובת המדינה היא לדאוג גם להם. לצד זאת, אלו לא יכולות להיות הכרזות בלבד” הוסיפה עוזיהו.
היא סיימה במסר למקבלי ההחלטות: “מצפים שהמדינה תפעל לצמצום הפערים בין ההבטחות שניתנו לנו לבין המציאות בשטח, על ידי מימוש מלא של תקציבי תקומה. כדי לחזור הביתה באמת, המדינה צריכה להיות איתנו. אנו נחושים לצמוח מהשבר, לבנות ולהתפתח עד שכולם ישובו הביתה לאשכול. השיקום האמיתי יהיה רק לאחר שיחזרו כלל החטופים הביתה”.
