בשעות האחרונות עלו ברשת הטוויטר דיווחים של חובבי תעופה ומנתחי תעבורה אווירית, המצביעים על תנועה נרחבת ובלתי שגרתית של מטוסי חמקן מדגם B2 Spirit ומטוסי תדלוק מסוג KC135, היוצאת מבסיסים בדרום ארצות הברית ונעה לכיוון מערב, ככל הנראה לבסיסים אסטרטגיים באוקיינוס השקט וההודי.
לפי הנתונים, ארבעה מטוסי תדלוק בקוד נייטרו 61 עד 64 המריאו מבסיס אולטוס שבאוקלהומה, והצטרפו באוויר לקבוצת מטוסי חמקן תחת השם MYTEE21 שיצאה מבסיס ווייטמן במיזורי. קבוצת תדלוק נוספת, תחת השמות נייטרו 71 עד 74, חברו למטוסים נוספים תחת הקוד MYTEE11. התצפיות מצביעות על כך שמטוסי התדלוק שבו לבסיסם, ואילו מטוסי החמקן המשיכו מערבה, חלקם לכיוון האי גואם, ואחרים ככל הנראה לבסיס המרכזי דייגו גרסייה.
העובדה שמטוסי חמקן אמריקניים נעים לעבר הבסיסים הרחוקים ביותר של ארצות הברית, מעידה ככל הנראה על היערכות לקראת מהלך צבאי, ייתכן בין היתר לצורך השמדת המתקן הגרעיני המרכזי של איראן שנותר בפעילות מלאה – בפורדו, מתקן המצוי כידוע בתוך הר סלעי נוקשה, ובעומק 90 מטרים.
הבסיס האמריקני דייגו גרסייה, הממוקם באי מבודד באוקיינוס ההודי ומופעל מאז שנות השבעים בחכירה מבריטניה, נחשב לאחד מהקלפים האסטרטגיים המשמעותיים ביותר של הפנטגון. הוא כולל מסלול טיסה ארוך במיוחד, מתקני תחזוקה, מרכזי שליטה ומודיעין, עמדות תדלוק ומערכות תקשורת לווייניות מהמתקדמות בעולם. הבסיס שימש בעבר כנקודת שיגור לתקיפות בעיראק, אפגניסטן ואף לפעולות חירום באפריקה ובאסיה.
מטוסי החמקן מדגם B2 נחשבים לטכנולוגיה פורצת דרך, עם יכולת טיסה בגובה רב ובטווח ארוך מאוד, תוך שהם נותרים כמעט בלתי נראים למערכות מכ”ם. הודות לחיפוי סופג קרינה ולעיצוב ייחודי המזכיר כנף אחת שטוחה, המטוס מצליח לחדור אל עומק שטחי אויב מבלי להתגלות. הוא מסוגל לשאת פצצות חודרות בעוצמה גבוהה, כולל כאלו שנועדו לפגוע במטרות תת־קרקעיות, דוגמת מתקני גרעין או מרכזי פיקוד.
למרות שטווח הפעולה העצמאי של המטוס מרשים, לצורך טיסה רציפה ממרכז ארצות הברית ועד למזרח התיכון כולל חזרה, הוא תלוי בתדלוק אווירי. כאן נכנסים לתמונה מטוסי KC135, שנועדו בדיוק למשימות מסוג זה: הם מצטרפים אל מטוסי הקרב בגובה רב, מתחברים אליהם באמצעות זרוע מיוחדת ומעבירים דלק תוך כדי טיסה, פעולה הנמשכת דקות בודדות בלבד.
אם אכן מדובר בהכנה לתקיפה, הרי שלדייגו גרסייה יש תפקיד מרכזי: הוא ממוקם בטווח טיסה מבצעי לאיראן, ללא צורך בתדלוק נוסף, ומספק גיבוי לוגיסטי, שליטה ובקרה לכל הכוחות הממריאים ממנו. מעטה הסודיות האופף את פעילות הבסיס, מיקומו המרוחק יחסית ממדינות עוינות, והעובדה שהוא מופעל כולו על ידי כוחות אמריקניים – הופכים אותו לפלטפורמה אידאלית ליציאה למשימות מסווגות ורגישות במיוחד.
