“אנחנו רוצים להכניס את מבקרי התערוכה לעולם שכבר לא קיים. להחזיר אותם אחורה בזמן, לתת להם לחוות את מה שהיה כאן כשהטמפלרים חיו ממש בבניין הזה”, אומרת יפעת אשכנזי, אוצרת מוזיאון העיר חיפה, לקראת התערוכה החדשה “בית העם. הטמפלרים: מורשת וחלום”. התערוכה, שתספר את סיפורם של הטמפלרים, שהגיעו לארץ ישראל מגרמניה לפני יותר מ־150 שנה, תיפתח ב־12 ביוני במוזיאון העיר חיפה ותינעל ב־31 במרץ 2026.
הקהילה הטמפלרית, תנועה דתית פרוטסטנטית, הגיעה לארץ ישראל מממלכת וירטמברג שבדרום־מערב גרמניה. המושבה הראשונה של הקהילה הוקמה בחיפה, ואחריה הוקמו עוד שישה מאחזים ברחבי הארץ. הטמפלרים ביססו בחיפה חקלאות משגשגת, תיירות ותעשייה והשפיעו רבות על פיתוחה הכלכלי של העיר. המושבה הגרמנית בחיפה היא כיום אתר היסטורי, תרבותי ותיירותי חשוב בעיר.
לא במקרה מוצגת התערוכה במקום שבו היא מוצגת. מוזיאון העיר שוכן במבנה “בית העם”, הבניין הראשון שבנו הטמפלרים כשהגיעו לחיפה ב־1869. מבנה זה שימש מרכז דתי, חברתי ותרבותי, חגגו בו חגים ואירועים קהילתיים והוא עמד בלב הקהילה הטמפלרית. הטמפלרים, שהיו אזרחי גרמניה, גורשו מהארץ במהלך מלחמת העולם השנייה ואחריה.
בסוף שנות ה־90 של המאה ה־20 עבר מבנה “בית העם” תהליך שימור ושיפוץ, ובשנת 2000 הוא הוסב למוזיאון העיר חיפה, שמציין כעת 25 שנה להיווסדו. “זו הזדמנות לחזור לשורשים של המבנה הזה, למי שבנה אותו”, מסבירה אשכנזי.
“התיישבות הטמפלרים הגרמנים בארץ ישראל ריתקה אליה רבים משחר ימיה ועד ימינו”, מציין פרופ’ יוסי בן ארצי, ראש מכון שומאכר והקתדרה לציונות ע”ש הרי זסלר מאוניברסיטת חיפה, ששימש יועץ מקצועי לתערוכה. “למרות היקפה המצומצם, קהילה שמנתה בשיאה ככל הנראה לא יותר מ־1,700 נפשות, התיישבות זו הייתה גורם מוביל וחשוב בתהליכי המודרניזציה שעברה הארץ לפני ההתיישבות העברית. היא הותירה חותם תרבותי ייחודי בליבן של חיפה, תל אביב, ירושלים ויפו, ומורשת היסטורית מרתקת”.
התערוכה החדשה שוזרת סיפור מרתק בעזרת יצירותיה של האמנית אוסי ילון העוסקות בחיי הטמפלרים, וכוללת גם מוצגים היסטוריים נדירים: צילומים, גלויות, פנקסים אישיים ועוד. “היה לי חשוב לשמור על המקור”, מדגישה אשכנזי. “מרגש מאוד לראות פריטים שהטמפלרים נגעו בהם, אם זה הצילומים שהם צילמו, או כתב יד של אדם שפעל באותה תקופה”.
אחת המשפחות הבולטות בקהילה, שפריטים שהיו שייכים לה מוצגים בתערוכה, היא משפחת שומאכר. “גוטליב שומאכר היה איש אשכולות, מהנדס־אדריכל וקרטוגרף שהגיע למושבה הגרמנית בחיפה בנערותו עם הוריו”, מספרת אשכנזי. “הבית שלו היה ממש מול מוזיאון העיר. בתערוכה יש, בין השאר, פנקסים בכתב ידו, שנתרמו על ידי נכדתו, וגם תמונות מקוריות שלו מאלבומים שהוא עצמו הכין”.
משפחות טמפלריות נוספות מוצגות בתערוכה. “כחלק מרצונם של בני הדור השני לשפר את תנאי המחיה בארץ, נפתחו עסקים ובתי מלאכה רבים”, ממשיכה אשכנזי. “למשפחת אפינגר היה בית מלאכה לכרכרות. הם היו הראשונים שהביאו את כלי התחבורה הזה מארצות הברית. ואילו משפחת פרוס הייתה מעמודי התווך בקהילת הטמפלרים ונודעה בהקמת עסקים תיירותיים. לקפה שלהם, שהיה ממוקם בשדרות בן־גוריון פינת המגינים, היו מגיעים אנשים אמידים, ובתערוכה מוצגים שני כלים מקוריים ממנו”.
אשכנזי מוסיפה שבתערוכה מוצגת גם עבודת וידיאו שמחזירה את הדמויות הטמפלריות לחיים באמצעות אנימציה: “הדמויות האלה, שהגיעו מנוף אירופי מאוד של היער השחור, לאקלים החם מאוד של חיפה, מכניסות את המבקרים לאווירה”.
