לאחר סיום המלחמה מול איראן, הממשלה מתכוונת לחדש את ההליכים להדחתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מתפקידה. השר עמיחי שיקלי, שעומד בראש ועדת השרים שהוקמה כדי לקיים שימוע ליועמ”שית, מתכוון לשלוח לה ביום רביעי זימון למועד חדש לשימוע, שנקבע תחילה ליום שלישי בשבוע הראשון של המערכה מול איראן.
נגד המהלך לקיום שימוע ליועמ”שית הוגשה עתירה של קבוצת משמר הדמוקרטיה, המיוצגת על ידי עורכת הדין דפנה הולץ לכנר. העתירה פורסמה לראשונה ב”מעריב”, ובמסגרתה בג”ץ צפוי להוציא צו ביניים שימנע את פיטורי היועמ”שית עד למתן פסק דין.
בעקבות המלחמה, השופט נעם סולברג דחה את מועד התגובות לבקשה לצו ביניים עד יום חמישי האחרון. בעקבות פטירת בעלה של היועמ”שית, ציון מיארה, הוחלט לדחות את התגובה לבקשה עד אמצע יולי – כאשר השופט סולברג הדגיש כי “ככל שייקבע מועד לשימוע טרם מועד זה, תוגש הודעה על כך ויינתנו הוראות עדכניות לגבי מועד הגשת התגובות”.
השאלה העיקרית כעת היא מתי יהיה מועד השימוע החדש של היועצת המשפטית לממשלה. במידה והוא יתרחש במחצית הראשונה של חודש יולי, תוגש על כך הודעה לבג”ץ, השופט נעם סולברג יורה להגיב במהירות לבקשה לצו ביניים – ולאחר מכן ככל הנראה יוצא צו שימנע את קיום השימוע.
הליך ההדחה של יועץ משפטי לממשלה נקבע בהחלטת ממשלה בשנת 2000. כדי להדיח יועמ”ש, הממשלה צריכה להיוועץ בוועדה המקצועית שהביאה לבחירתו. כעת, הוועדה בהרכב חסר וצריך לבחור אליה שר משפטים לשעבר וחבר כנסת. הקואליציה מתקשה בכך, ועל כן עברה החלטת ממשלה הקובעת כי ניתן להדיח את היועמ”שית בדרך נוספת – דרך ועדת שרים מיוחדת שתקום לשם כך.
ההחלטה עברה, וכך הוקמה גם הוועדה להדחת היועמ”שית בראשה עומד השר עמיחי שיקלי, וחברים בה השר בצלאל סמוטריץ’, השר איתמר בן גביר, השרה גילה גמליאל והשר מיכאל מלכיאלי.
בדברי ההסבר להצעת המחליטים נכתב: “השינוי יאפשר לממשלה להתייעץ עם הוועדה רק בנסיבות שבהן הדבר יהיה דרוש מבחינתה. בנסיבות שבהן הממשלה לא התייעצה עם הוועדה, החלטה של הממשלה להפסיק כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה תתקבל ברוב של לפחות 75% מהשרים המכהנים בממשלה שאין להם מניעה להשתתף בהצבעה”.
על פי דברי ההסבר, “השינוי נדרש על רקע המצב שנוצר, ובו כלל שרי הממשלה הביעו אי אמון ביועצת המשפטית לממשלה המכהנת. משכך, קיימת דחיפות לקבלת החלטה על ידי הממשלה בנושא בהקדם. בזמן שחלף מאז הבעת אי האמון רק החריפו חילוקי הדעות בין הממשלה ליועצת המשפטית לממשלה, באופן שקיום ההתייעצות עם הוועדה התייתר הלכה למעשה. פעולתה הלעומתית של היועצת המשפטית לממשלה, שאינה עומדת בקנה אחד עם עמדות משפטיות שהובאו בעבר על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה, מביאה לשיתוק עבודת הממשלה בשורה של עניינים מהותיים”.
עוד נכתב כי “הדבר חמור אף יותר בשעה שהמדינה נמצאת במלחמה קשה, ושעה שצורכי הביטחון מחייבים ביתר שאת עבודה סדורה ושיתוף פעולה הדוק ויעיל בין הממשלה לבין היועצת המשפטית לממשלה”.
בנוסף, לוין הודה כי “תהליך השלמת המינויים לוועדה הציבורית-מקצועית נתקל בקשיים רבים, שכן הכנסת נמנעת מלבחור נציג מטעמה לוועדה, וכלל שרי המשפטים לשעבר והיועצים המשפטיים לממשלה לשעבר גילו את עמדתם ביחס לעניין או ביחס לממשלה, באופן שמציב קושי גדול בפני בחירת חבר ועדה אשר יוכל לעסוק בנושא ללא פניות”.
בעתירת מבצר הדמוקרטיה נגד הליך השימוע ליועמ”שית, אשר פורסמה לראשונה ב”מעריב”, טוענת עו״ד דפנה הולץ לכנר, בין היתר, כי החלטת הממשלה נגועה בפגמים משפטיים חמורים ביותר המחייבים את ביטולה, כולל ניגוד העניינים של ראש הממשלה “המקרין על ממשלתו כולה” שיקולים זרים, חוסר תום לב, שרירותיות ועוד. בעתירה מתבקש גם צו ארעי שימנע באופן מיידי את כינוסה של ״ועדת השרים״ עד לקבלת החלטות בעתירה.
