״הפקעת מחירים מונופוליסטית בתקופת מלחמה ונזק של מאות מיליוני דולרים לציבור” – כך מכונה התביעה הייצוגית שהוגשה היום (רביעי) נגד אל על בטענה שהחברה ניצלה את מעמדה המונופוליסטי שנוצר עם פרוץ המלחמה להפקעת מחירי טיסות באופן אסור ובלתי מוסרי. בתביעה הייצוגית, שהוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, נטען כי חברת אל על הפכה עם פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023 למונופול ברוב קווי התעופה בהם היא פועלת, וניצלה לרעה את מעמדה לשם הפקעת מחירי טיסות באופן אסור, בלתי מוסרי ובלתי חוקי.
“מעמד מונופוליסטי שצנח מן השמיים”
“מעמדה המונופוליסטי של אל על צנח עליה כמן מן השמיים. הוא לא הושג הודות למאמציה, כתוצאה מפעילות תחרותית שהצליחה, מהשקעה במחקר ופיתוח, מהתייעלות או מחדשנות”, נכתב בבקשה. “אל על זכתה במעמדה המונופוליסטי באקראי וכתוצאה מטרגדיה לאומית חסרת תקדים שאותה ניצלה להפקת רווחי עתק על גב לקוחותיה”. המבקש הוא עו”ד אילן ורדניקוב באמצעות עורכי הדין ד”ר טל רוטמן ועדי ציטרון ממשרד פרל כהן.
בבקשה הנתמכת בחוות דעת כלכלית של פרופ’ דיויד גילה, לשעבר הממונה על התחרות, נטען כי הנזקים שגרמה אל על לציבור עמדו בתום הרבעון הראשון של שנת 2024 על כ-600 מיליון דולר, ומאז הם ממשיכים להצבר. מהנתונים הכלולים בבקשה עולה כי בשנת 2024 רשמה אל על רווח נקי יוצא דופן של כ-554 מיליון דולר, ולמעשה אף 771 מיליון דולר לאחר נטרול מענקים מיוחדים והוצאות מס חשבונאיות. זינוק חסר תקדים לעומת רווח של 113 מיליון דולר בלבד בשנת 2023. “הרווח הנקי של אל על בשנת 2024 גבוה מכלל הרווחים המצטברים של החברה ב-15 השנים שקדמו למלחמה”, נכתב בבקשה.
לפי נתונים שהוצגו, במהלך ששת הרבעונים שאחרי פרוץ המלחמה, עלו מחירי הטיסות הממוצעים בקווים השונים בשיעורים של עשרות אחוזים, בעוד שהוצאות אל על ירדו. כתוצאה מכך, שולי הרווח לק”מ נוסע מוטס נסקו פי 15. לאחר נטרול מענק חריג בסך 103 מיליון דולר ששולם לעובדים, שיעור הרווח הגיע ל-35%.
פרופ’ גילה מצא כי ב-20 מתוך 24 קווי טיסה שנבדקו, אל על הפכה לבעלת מונופול מובהקת, לעיתים בנתח שוק שעלה בהרבה על 50%. לדבריו, “לא חל גידול בעלויות אל על המצדיק את העלאת מחירי הטיסות. נהפוך הוא, העלויות ירדו ב-2024 ב-3% לעומת 2023 וב-11% לעומת 2022”.
פרופ’ גילה טוען כי: “הכנסות העודפות התגלגלו ישירות לשורת הרווח”, ומציין כי שולי הרווח הנקיים לק”מ טיסה של לקוח הגיעו ל-28.5% בשלושת הרבעונים הראשונים של 2024, זינוק של כ-180% לעומת השנה שקדמה למלחמה.
הרווחים שגרפו הבכירים
בעקבות הרווחים העודפים, שווי אל על בבורסה זינק פי כמה. מנכ”לית אל על, דינה בן טל גננסיה, נהנתה מעלות שכר של 6.5 מיליון שקלים ב-2024, עלייה של 10.2% לעומת השנה הקודמת. עלות השכר של חמשת הבכירים הבאים עלתה ב-24.2%. לעובדי החברה שולם מענק חסר תקדים של 103 מיליון דולר עבור שנת 2024.
גם בעל השליטה, איש העסקים האמריקאי קני רוזנברג, גרף רווחים עצומים כאשר שווי אחזקותיו עלה מ-0.9 מיליארד שקלים ערב המלחמה לכ-3.4 מיליארד שקלים נכון ליוני 2025 – זינוק פי שמונה.
“הפקעת מחירו של שירות חיוני וחסר תחליף בזמן חירום בידי בעל מונופולין, שמטרתה היא ריפוד כיסי המונופול, עובדיו ובעלי מניותיו במיליארדי שקלים, בשעה שאלפי אזרחים וחיילים ישראלים נרצחים, נופלים, נחטפים, נפגעים ונפצעים במלחמה, וחייהם של רבים נוספים נחרבים ומתערערים מן היסוד, היא פעולה שפלה, פסולה, בלתי חוקית, בלתי צודקת ולא מוסרית, שראויה לכל גנאי”, כך נכתב בתביעה.
לסיום מבקש ורדניקוב מבית המשפט להורות על פיצוי הציבור בגין הנזקים שגרמה להם אל על, תוך ציון כי “פיצוי לקוחות אל על הוא צודק, הוגן ומתבקש, ובלעדיו לא תיתכן הרתעה עתידית מפני ניצול לרעה של כוח שוק מונופוליסטי בתקופת מלחמה, מצוקה ומשבר לאומי”.
