הבמה בגני יהושע ליד שכונת בבלי פורקה לאיטה. פועלים גלגלו כבלי חשמל, קיפלו גדרות, ופרקו את הבמה – שרידים למה שאמור היה להיות אתמול מופע של יום העצמאות. אבל הרחבה לא הייתה ריקה. מתחת לעצי האיקליפטוס, לצד הנחל, נפרסו עשרות מחצלות. ריח של על האש נישא באוויר.
לא היו זיקוקים השנה. לא הופעות. לא במות. השריפה הגדולה שפרצה אתמול בהרי ירושלים, הרוחות החזקות וההנחיות של מכבי האש והמשטרה – כולם חברו יחד לבטל את חגיגות יום העצמאות ברגע האחרון. אבל את המנגל – את זה אי אפשר לבטל. “הבטחתי לילדים ‘על האש’, לא משנה מה”, אמרה עידית מרעננה, אם לשלושה. “הם התאכזבו שלא יהיו הופעות, אז הבאנו רמקול קטן ואנחנו עושים מסיבה פרטית על הדשא״.
על הדשא השני ישבו בני הזוג מורן מרמת גן עם שני נכדיהם. יוסי, הסב, הוציא בקבוק יין מהצידנית. “עשינו קידוש לעצמאות”, צחק. “לא צריך במה בשביל להרגיש חג – צריך שמש, ילדים, ושיפודים טובים״. ליד אחד השולחנות הציבוריים, בני זוג סובבו חצילים על גחלים, כשמאחוריהם מתנפח ריק. “זה היה מתנפח לילדים שהבאנו מהבית״, הסביר אחד מהם, גל משכונת בבלי. ״נתנו לילד קצת לשחק. לפחות שהוא יהנה”.
היו גם כאלה שפשוט הגיעו להתאוורר. “חשבנו לטייל ביער בן שמן, אבל נסגר הכול” סיפרה ליאת מהרצליה שהגיעה עם בן זוגה וכלב קטן. “אז אמרנו – פארק הירקון תמיד פתוח. גם כשסוגרים מדינה שלמה, הפארק נשאר״.
איש לא נראה ממורמר. אולי כי כבר התרגלנו לשינויים, לביטולים, לתוכניות שהולכות לעזאזל. אולי גם למדנו שיום העצמאות, בסוף, הוא לא על הבמה – אלא על האנשים שמסביב. אלו שמדליקים מנגל, שמגיעים לפארק גם כשאין חניה, שנותנים לילדים לרוץ בשמש, כי גם כשביטלו את כל השמחה – צריך להמציא אותה מחדש. העצמאות, כך התברר היום בפארק הירקון, היא גם לדעת למצוא את השמחה בין הצלייה לצל.
