אנחנו מכירים את זה היטב: מגיעה הפיצה לשולחן, הלחם חם, הרוטב מבעבע, הגבינה מותכת – ואנחנו, מורעבים ונלהבים, לוקחים ביס ראשון בלי לחשוב פעמיים. התוצאה: צריבה חדה, כאב פתאומי, ותחושת חום עזה שממשיכה גם דקות ארוכות לאחר מכן. מדובר ב־pizza burn – כוויה נפוצה שנגרמת ממגע של מזון חם מאוד עם רירית הפה העדינה. חג השבועות, שכולו גבינות, מאפים ומרקים, הוא זמן קלאסי לגל של כוויות מהסוג הזה – אבל גם בימות השנה האחרים, כוויות חום בפה הן תופעה שכיחה ושכדאי להכיר היטב.
הפה שלנו מצופה ברקמה עדינה בשם רירית הפה, הכוללת את פנים הלחיים, החיך העליון, החיך הרך, תחתית הפה, החניכיים והלשון. שכבה זו עשירה מאוד בכלי דם ובקצות עצבים, מה שהופך אותה לרגישה במיוחד לחום קיצוני. כשהיא באה במגע עם מזון או שתייה חמה מאוד, כמו גבינה מותכת על פיצה שזה עתה יצאה מהתנור, רוטב חם, מרק מהביל או קפה רותח, היא עלולה להיכוות – ממש כמו העור החיצוני שלנו.
הכוויה בפה מתבטאת לרוב באודם, צריבה, נפיחות מקומית ותחושת כאב שורף. במקרים חמורים יותר, יכולה להתפתח שלפוחית, קילוף של הרירית, פצע פתוח ואף פצע מוגלתי אם מתפתחת דלקת. לעיתים, גם הלשון עלולה לסבול מאובדן זמני של תחושת הטעם, במיוחד אם הכוויה פגעה בפפילות הטעם שעל גביה.
למרות שמדובר בפציעה נפוצה, הטיפול בה שונה מזה שניתן לכוויות עור חיצוניות. אז מה עושים? בראש ובראשונה מפסיקים מיד את האכילה או השתייה של המזון החם, שוטפים את הפה במים פושרים או קרים, ומאפשרים לרקמה להתקרר. מומלץ להימנע מקרח ישיר, אך אפשר למצוץ קוביית קרח או לאכול גלידה קרה – שתקל על הכאב ותפחית את הנפיחות.
שמירה על היגיינת פה חשובה במיוחד בימים שאחרי הכוויה: שטיפות פה אנטיספטיות יכולות לעזור במניעת זיהום. כדאי להימנע מאכילת מאכלים חריפים, חומציים או מלוחים שעלולים להחמיר את הגירוי. מומלץ לאכול מזון רך, פושר וקל ללעיסה, כמו יוגורט, גבינה לבנה, פירה, אורז רך או ביצים מקושקשות.
ישנה עצה פשוטה אך קריטית: סבלנות.
במקרים של כאב חזק במיוחד, ניתן להשתמש במשככי כאבים נפוצים ללא מרשם, כמו אקמול או נורופן. יש גם משחות הרדמה מקומיות שניתן למרוח בזהירות בתוך הפה, כמו משחות שמכילות לידוקאין. הן מפחיתות את התחושה באזור הכוויה אך יש להשתמש בהן רק לפי הוראות רופא או רוקח, במיוחד אצל ילדים. קיימים תכשירים ייעודיים במשחה שמבטיחים לסייע בהחלמה של נגעים ברירית הפה, כולל אפטות וכוויות. הם יוצרים שכבת מגן שמפחיתה כאב ומאיצה החלמה.
אם לאחר שלושה ימים הכאב לא שוכך, אם מופיעה שלפוחית גדולה, פצע מוגלתי או חום גוף עולה – חשוב לפנות לרופא שיניים או לרופא אף אוזן גרון. לעיתים נדירות עלולה להתפתח זיהום חיידקי משני שמחייב טיפול אנטיביוטי מקומי או כללי.
כדי להימנע מהתופעה הלא נעימה הזו מראש, ישנה עצה פשוטה אך קריטית: סבלנות. גם אם המאפה או המרק נראים מזמינים, תנו להם רגע להתקרר. בדקו קודם בעזרת קצה הלשון או בעזרת כף קטנה אם הטמפרטורה נסבלת. במיוחד עם גבינות מותכות כמו מוצרלה – שכבת השומן והחלבונים שומרת על חום גבוה מאוד לאורך זמן, גם כשהפיצה כבר “נראית בסדר”.
הורים לילדים קטנים צריכים להיות מודעים במיוחד: ילדים נוטים לבלוע מהר יותר, ולא תמיד יודעים להזהיר שהאוכל חם מדי. הקפידו לבדוק את טמפרטורת המזון של הילדים, במיוחד לפני מתן פיצה, מרק, או חלב חם. תינוקות ופעוטות עלולים להיפגע יותר קשה מכוויה חמה בפה, בשל רגישות גבוהה יותר של הריריות.
ולבסוף, כדאי לזכור שכוויות בפה בדרך כלל מחלימות מעצמן תוך מספר ימים, אך הן עלולות להשפיע משמעותית על ההנאה מאכילה, על הדיבור ואפילו על מצב הרוח. שמירה על היגיינה, הימנעות ממזון מגורה ומתן זמן לריפוי יעזרו לקיצור תקופת ההחלמה. אז בפעם הבאה כשפיצה מהתנור מונחת מולכם – קחו נשימה, חכו רגע, ואל תתפתו לביס חפוז. לא שווה שגבינה נמסה תהפוך את חג הגבינות לחג הכוויות.
