ה”ג’רוזלם פוסט” חושף היום (חמישי) שישראל החמיצה הזדמנות היסטורית לתקוף את מתקני הגרעין של איראן לאחר שכבר הצליחה לנטרל את מערכות ההגנה האווירית שהגנו עליהם.
המפנה ששינה את המזרח התיכון
באפריל 2024, המזרח התיכון השתנה ללא הכר כאשר איראן יצאה ממתחם “מלחמת הצללים” שניהלה מול ישראל במשך עשרות שנים ועברה לעימות ישיר וגלוי על ידי שיגור 180 טילים בליסטיים, 170 כטב”מים ועשרות טילי שיוט לעבר ישראל. התגובה הישראלית הייתה מדודה – תקיפת מערכת הגנה אווירית אחת מסוג S-300 באיספהאן.
אולם התקיפה הישירה השנייה של איראן באוקטובר 2024, והאופן שבו ישראל בחרה להגיב לה, יצרו נקודת מפנה משמעותית עוד יותר.
הוויכוחים שמאחורי הקלעים
על פי הפרסום, מאחורי הדלתות הסגורות התקיימו שלושה סבבים של דיונים אסטרטגיים בצמרת הביטחונית והמדינית:
- אפריל 2024: נתניהו, גלנט, הלוי, גנץ, איזנקוט וברנע
- אוקטובר 2024: אותם גורמים, ללא גנץ ואיזנקוט שעזבו את הממשלה ביוני
- אחרי אוקטובר 2024: נתניהו, הלוי וברנע, לאחר פיטורי גלנט בתחילת נובמבר
רגע הזהב שהוחמץ
הדבר המשמעותי ביותר שעולה מהחשיפה: לאחר המתקפה הישראלית ב-26 באוקטובר 2024, לראשונה “ישראל ידעה שהיא יכולה להשמיד את מתקני הגרעין של איראן כמעט לפי רצונה”. התקיפה הישראלית באוקטובר ניטרלה את מערכות ההגנה האוויריות S-300 והותירה את מתקני הגרעין האיראניים חשופים לחלוטין מול יכולות חיל האוויר הישראלי.
ההתקפה הישראלית הפחיתה את יכולת ייצור הטילים הבליסטיים של איראן מ-14 טילים חדשים בשבוע לטיל אחד בשבוע, עם זמן התאוששות של שנה עד שנתיים. למרות זאת, ישראל בחרה שלא לתקוף את מתקני הגרעין.
מדוע ישראל נמנעה מהתקיפה הגדולה?
על פי הדיווח, ישראל נמנעה מלתקוף את מתקני הגרעין מסיבה מרכזית: החזיתות הנוספות שהיו פתוחות. בצפון, כשליש מהמדינה היה תחת מתקפות רקטות יומיומיות מצד חיזבאללה. בדרום, חמאס עדיין החזיק בכ-100 חטופים, כשמחציתם בחיים. במקביל, החות’ים בתימן המשיכו לשגר טילים בליסטיים לעבר ישראל כמעט מדי יום.
גורמי הביטחון העדיפו להתמקד בהשגת הפסקות אש בחזיתות אלה לפני פתיחת עימות נרחב יותר עם איראן:
- הפסקת האש עם חיזבאללה הושגה רק ב-27 בנובמבר
- ההסכם להחזרת חטופים מול חמאס הושג ב-19 בינואר, יום לפני כניסת טראמפ לתפקיד
ההימור על ממשל טראמפ
גורמים בכירים בצה”ל ובמוסד העריכו שהנשיא טראמפ, שנבחר בנובמבר, יהיה פתוח לאשר התקפה ישראלית מלאה על מתקני הגרעין של איראן במהלך 2025, ולכן “לא היה בהכרח מיהור”.
אולם כעת, גורמים ישראליים “הרגישו מופתעים מהמפנה של טראמפ”, שעבר מקריאה לישראל לתקוף את אתרי הגרעין של איראן באוקטובר 2024 לדחיית תוכניות התקיפה ב-2025 ומעבר למגעים להסכם חדש עם איראן.
האם המחיר היה שווה?
חלק מהגורמים הבכירים סבורים גם במבט לאחור כי “החשיבות האסטרטגית של השגת הפסקות אש עם חיזבאללה, חמאס והחות’ים הייתה שווה את המחיר של החמצה זמנית של החלון לתקיפת איראן”.
אותם גורמים מציינים כי ישראל מנעה מאיראן להשיג נשק גרעיני באמצעים חשאיים במשך עשרות שנים, וביכולתה לעשות זאת שוב. בנוסף, הם מעריכים כי אפילו הסכם גרעין בינוני עשוי לקנות לישראל זמן על ידי עיכוב ההתקדמות הגרעינית של איראן לראשונה מאז 2019.
