פרופ’ ניזאר פרסאח, מרצה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת וושינגטון, התראיין לערוץ אל חדת’ הסעודי והתייחס לשיחות בין איראן לארה”ב ולאפשרות של תקיפה ישראלית נגד מתקני הגרעין.
הצהרת ישראל כי לא תתקוף באיראן אלא אם כן שיחות הגרעין ייכשלו. האם זוהי הודעה לאישור עמדתה של וושינגטון ולא אזהרה ישראלית לטהרן?
“נראה שישראל הצליחה להשיג מידע מודיעיני המצביע על כך שאיראן אינה באמת רוצה הסלמה וכי מבחינת כל מבצע לתקיפה באיראן, יהיה עדיף מבחינה טכנית אם ישראל תתקוף באיראן לבדה, ללא תיאום עם ארצות הברית. עדיף שהתקיפה תתקיים בספטמבר או באוקטובר, כי זה יהיה צפוי יותר בהתחשב בשמיים הצלולים וביכולת לאשר את התקיפות ואת יעילותן. לכן, ישראל יכולה לחכות עד ספטמבר”.
האם ישראל תעז לפגוע באיראן ללא אור ירוק אמריקאי, פרופסור ניזאר?
“לא עם טראמפ, כמובן”.
ההבטחות הישראליות האחרונות הללו כי לא תתקוף באיראן אלא אם כן שיחות הגרעין ייכשלו לא יעזו, האם הן מסר מוסווה או מרומז שיש תיאום בין ישראל לארצות הברית בנוגע לתקיפה או לא?
“כן, בדיוק. ישראל רצתה לשלוח מסר לאיראן לפיו לא תוכל להפריד בין ארצות הברית לישראל, ושארצות הברית וישראל שוות בכל העניינים, גם אם זה ניכר בפני התקשורת. נראה שארצות הברית אינה מתלהבת מכל מלחמה עם איראן, בעוד שישראל רוצה בכך. ישראל לא רוצה שאיראן תנצל או תחשוב שיש הזדמנות לפער או חילוקי דעות בין ארצות הברית לישראל”.
מהו האופק להשגת הסכם גרעיני בין וושינגטון לטהרן, על רקע התעקשותה של ארצות הברית של אמריקה, כך נראה, לסגור הסכם, והתעקשותה של איראן, לעומת זאת, ליישם או לסיים את ההסכם הזה, אך עם תנאי העשרה משלה?
“נראה שפרט זה, פרט אחוז ההעשרה או לא, נראה כקשר קוצני שלא הצליחו לרתום. אבל ראינו מהממשל הזה שלפעמים הוא פונה לפתרונות יצירתיים, או שאם יש אינטרס אמריקאי שמושג למרות שאיראן חותרת לאחוז העשרה מסוים, ארצות הברית עשויה להסתפק בכך”.
האינטרס האמריקאי כולל אינטרסים ביטחוניים. האם אתה חושב שההסכם בין ארצות הברית לאיראן יתחשב גם באינטרסים הביטחוניים של ישראל במסגרת הסכם זה, כמו גם באינטרסים אמריקאים?
“כן. כמובן, אבל זו שאלה של נקודת המבט של ארצות הברית. אם יש הסכם עם איראן הכולל איזושהי הבנה עם מדינות המפרץ, עם מדינות האזור וגם עם טורקיה, כך שקצב ההסלמה ירד בהרבה, אז זה לטובת ישראל. עם זאת, נקודת המבט הנוכחית של ממשלת ישראל קיצונית יותר ואינה מקבלת הצעה כזו משום שהיא רוצה להיות בשליטה מבלי הצורך לנקוט בבריתות עם מדינות האזור, כולל איראן. יש הבדל דעות כדי להגיע למצב ביטחוני גיאו-אסטרטגי טוב עבור ישראל”.
בתוך ההבדלים האלה שהזכרת, כיצד כל צעד אירופי להטלת סנקציות נוספות על איראן יכול להשפיע על מהלך המשא ומתן המתנהל כעת?
“כמובן, עבור איראן, אירופה היא הדרך החוצה או המוצא ללא כל תקשורת עם ארצות הברית. אבל אם ארצות הברית תזרוק עצם חשובה לאיראן, אז איראן תוותר על אירופה. לחץ אירופי עוזר בדחיפה להגיע להסכם, אבל הוא לא מכריע את העניינים האלה”.
שמענו שיכול להיות תפקיד של רוסיה, פרופסור ניזאר, להזיז את הקיפאון במשא ומתן הגרעיני. האם וושינגטון סומכת על זה?
“אני חושב שכן. אני חושב שאם תהיה עסקה גדולה כך שתיק המלחמה באוקראינה ייפתר ורוסיה תנסה להשיג את מה שהיא רוצה באוקראינה, אז נוכל למצוא את רוסיה משתפת פעולה עם ארצות הברית. כדי לשכנע את איראן לקבל ויתורים גדולים יותר, הממשל הזה, ובמיוחד הנשיא טראמפ, היה משיג שני הישגים חשובים מבחינת השגת שלום באוקראינה ובמזרח התיכון. זהו, כמובן, הפרס העיקרי שהנשיא טראמפ מבקש”.
האם הקיפאון הנוכחי במשא ומתן הגרעיני באמת אומר שיש קיפאון או קיפאון במשא ומתן הזה, או שמא משהו קורה בסתר מאחורי הקלעים, פרופסור ניזאר?
“אין ראיות לכך משום שיש דיבורים מאחורי הקלעים במהלך תפילה פרטית, אך ישנם כאלה המצביעים על כך שהקשיים של תקיפות החות’ים הם אינדיקציה לכך שאיראן שולחת מסר שהיא עדיין חזקה ועדיין יש לה מקורות כוח או כלים שהיא יכולה להשתמש בהם כדי להפעיל לחץ ושהיא לא חלשה כפי שהיא נראית לישראלים“.
