בשיחה מרתקת עם ד”ר אביב זאבי, סמנכ”ל ומנהל חטיבת תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות, נחשפת תמונה מפתיעה של ההובלה הישראלית בטכנולוגיות עתידיות. למרות האתגרים הגיאופוליטיים, ישראל ממשיכה להוביל בתחומים כמו מחשוב קוונטי, בינה מלאכותית וביולוגיה סינתטית, עם השקעות אסטרטגיות המניבות פריצות דרך עולמיות. הפודקאסט “מדעי המדינה” של מעריב חושף את המרוץ הטכנולוגי העולמי ואת המאמצים לשמר את היתרון הישראלי.
ליאור נוביק: תוכל לתאר את תפקידך ברשות החדשנות כדי שהקהל יבין כיצד אתה משפיע על תחום הטכנולוגיות העתידיות?
ד”ר אביב זאבי: אני משרת בשירות הציבורי כבר 15 שנה, וכיום אני מנהל את חטיבת התשתית הטכנולוגית ברשות החדשנות. החטיבה מנהלת שתי קרנות מרכזיות: האחת היא קרן המחקר שעוסקת במחקר באקדמיה ובמחקר משותף בפרויקטים גדולים דרך מאגדי מגנ”ט, והשנייה היא קרן מאגרי מידע ומעבדות שמקימה תשתיות טכנולוגיות לשימוש תעשיית ההייטק בישראל כדי לפתח את הדבר הבא.
ליאור נוביק: כשמדברים על טכנולוגיות עתידיות, רוב האנשים חושבים על בינה מלאכותית. אבל יש המון תחומים שצריך לעשות בהם פריצות דרך. ספר לנו על העבודה שאתם עושים בתשתית הטכנולוגית של ישראל.
ד”ר אביב זאבי: העולם כולו נמצא במרוץ טכנולוגי. אפשר לראות זאת כמעט בכל כותרת שנייה בעיתונות. יש הבנה ברורה שהקדמה הטכנולוגית מאפשרת פריצת דרך כלכלית, ולכן כל המדינות מנסות לאתר את הדבר הבא ברמה היומיומית.
בדרך לאתר את הדבר הבא, יש פריסה של מגוון רחב של טכנולוגיות שהאקדמיה מפתחת או שמפותחות על ידי חברות גדולות. הטכנולוגיות האלה הן הבסיס שמאפשר לנו לבנות עליו חברות בתעשיית ההייטק הישראלית.
חלק מתפקידנו ברשות החדשנות הוא לאתר את הטכנולוגיות העתידיות. אנחנו למעשה סורקים מגוון עצום של מאגרי מידע ופטנטים, מנסים לאתר את הדברים הבאים ולהבין באילו מקומות יש יתרון טכנולוגי לישראל. אנחנו צנועים ויודעים שלא נוכל להוביל בהכל, ולכן חלק מהמטרה שלנו היא לראות מהן הטכנולוגיות שמחייבות אותנו לפחות לרכוש בהן ידע בסיסי, ובאילו טכנולוגיות אנחנו ממש נוכל להוביל ולפתח חברות שיובילו את העולם כולו.
ליאור נוביק: במה אנחנו חזקים במיוחד?
ד”ר אביב זאבי: אנחנו חזקים בהרבה מאוד דברים. אנחנו חזקים מאוד בתחום האלגוריתמיקה. רוב החברות שפרצו בישראל הן חברות שעוסקות דווקא בתחום של סייבר, של תוכנה ארגונית, חברות שמסוגלות לשלב בין הצורך להגן על הידע ולהוציא תובנות מהידע עצמו.
בזכות זה אנחנו גם מובילים בתחומים כמו בינה מלאכותית. אנחנו בהחלט נמצאים בחמישייה הראשונה בעולם מבחינת כמות החברות, כמות ההון האנושי, פטנטים וכדומה.
אנחנו מובילים בתחום הסייבר, ואנחנו מתחילים לפתח גם יכולות מדהימות בתחום המחשוב הקוונטי. אנחנו אחת המדינות בין חמש המדינות המובילות בגיוס כספים לחברות מחשוב קוונטי. אנחנו מצליחים לפתח יכולות גבוהות בפיתוח ועיצוב שבבים, ואנחנו מובילים ביכולת שלנו ליצור היתוך בין יכולות ביולוגיות לבין פעילות בחומרה ותוכנה.
ליאור נוביק: המחשב הקוונטי הוא אחד הנושאים שלא מדברים עליהם הרבה בעולם, למרות שיש מרדף גדול של מדינות אחרי הדבר הזה. למה זה כל כך חשוב? איך זה אמור לעזור למדינות?
ד”ר אביב זאבי: המחשוב הקוונטי הוא בבסיס המאבק הגיאופוליטי. האמת היא שתחום הבינה המלאכותית מקבל יותר כותרות בעיתונות כי הוא יותר נגיש וקרוב אלינו. אבל את פריצת הדרך הטכנולוגית האמיתית מבחינת הגעה לתובנות והגנה על ידע דווקא יספק המחשוב הקוונטי.
כוח העיבוד שלו יכול להיות הרבה יותר משמעותי וחזק, לפחות לפתרון של בעיות מסוימות. היכולת הצפנה של מידע היא עצומה, ומי שיחזיק ביכולות עיבוד נתונים ויגיע לרמה של עליונות במחשוב הקוונטי יוביל את ההובלה הטכנולוגית העולמית.
כרגע זו יכולת ששמורה בעיקר לחברות ענק אמריקאיות, אבל לאט לאט זה זולג גם לחברות אחרות. מי שלא ידע לפתח מעבדים קוונטיים ואלגוריתמיקה קוונטית לא יצליח להגן על הידע שלו ולא יצליח להוציא תובנות שהן עדיפות על פני אחרים.
ליאור נוביק: האם מדובר בעוד סוג של מעבד שיהיה בשגרה בעוד עשר שנים, או שמדובר במשהו שאם מדינה תשיג את ידה לכוח הזה קודם, זה יהיה שינוי משמעותי?
ד”ר אביב זאבי: תמיד השאלה היא האם זה שינוי מהפכני או אבולוציוני. ברמה הטכנולוגית, העובדה שאנחנו בעזרת מחשוב קוונטי מצליחים לעשות חישוב שהוא ברמת הסתברויות הרבה יותר נמוכות ולא חישוב בינארי של 0 ו-1, הוא אמור להיות משנה משחק מאוד רציני.
אנחנו עדיין לא הגענו לשם, על אף שכבר הגענו למחשבים קוונטיים עם אלפי קיוביטים (יחידות חישוב). עדיין הבעיות שמחשב קוונטי מצליח לפתור הן קטנות או פחות קריטיות.
לא מדובר בעוד סוג של עיבוד נתונים. היום בעולם כולו יש מאבק על המון שיטות עיבוד שונות – עיבוד פוטומורפי, עיבוד פוטוני, עיבוד אופטי וכמובן עיבוד בינארי. במחשוב הקוונטי אתה יכול להשתמש בהרבה פחות מעבדים. מספיק שתפתח מעבד טוב שמסוגל לעבוד על כמה מאות קיוביטים, ואתה יכול להיות עדיף על פני אלפי מאיצים של בינה מלאכותית שקיימים היום.
ליאור נוביק: איך עובדת הגישה שלכם כגוף ממשלתי שצריך לחשוב כמו חברה פרטית? איך העבודה שלכם מול חברות מתנהלת?
ד”ר אביב זאבי: אנחנו קצת מוזרים במגזר הממשלתי. מצד אחד, כל הכספים שאנחנו מוציאים מקורם בתקציב של אגף תקציבים במשרד האוצר. מצד שני, כשאנחנו מממנים, אנחנו כמעט תמיד מבקשים מימון תואם מהמגזר הפרטי. מטרתנו היא להוריד את הסיכון של המגזר הפרטי ולעבוד במשותף איתו.
בו בזמן, אנחנו מנסים לא לעבוד כמו קרן הון סיכון רגילה במגזר הפרטי. קרן הון סיכון רגילה רוצה לקבל אקזיט כמה שיותר מהר. אנחנו מסתכלים לטווח הארוך – מטרתנו לפתח פה תעשיית הייטק ישראלית חזקה לאורך זמן, שתישאר בישראל ולא תחפש את האקזיט הבא למחר.
