“כשביצענו פינוי לווילה שנפגעה בקריית שמונה במהלך מלחמת חרבות ברזל, מצאנו סכום כסף מאוד גדול שהיה מוחבא בבוידעם, בתוך ההריסות. כשהבאנו את הכסף לבעל הדירה, הוא היה מופתע. לא ידע בכלל שזה קיים. התברר שאבא שלו החביא את זה שם. ככה בזכות הטילים בעל הווילה קיבל סכום כסף שלא ציפה לו”, מספר יקי אגם, הבעלים של קלין קור טכנולוגיות – חברת שיקום נזקים וניקוי תעשייתי.
כסף בבוידעם זה בהחלט מקרה נדיר. ברוב הפעמים אגם נתקל בעיקר בהרס רב, שאותו החברה שבבעלותו אמורה לשקם. בימים אלה הוא מוצא עצמו מתרוצץ בין אתרים שניזוקו ברחבי הארץ כתוצאה ממטחי הטילים מאיראן במלחמת עם כלביא. “בכל האתרים שאני מגיע אליהם רואים הרס, הכל שבור, הכל מרוסק. אבל זה רק רכוש, ונשקם את זה, גם בזכות הכוח של עם ישראל. אני פוגש אנשים שרוצים לחזק את הקיים, ולא נשברים מהמצב”, הוא אומר.
“כל הגג עף”
קלין קור טכנולוגיות הוקמה לפני 25 שנה. החברה, שבימי שגרה עוסקת בפתרונות ניקוי מתקדמים וטכנולוגיים לתעשייה ושיקום נזקי אש, מים ואסונות טבע, רותמת את יכולותיה בעיתות מלחמה לצורך שיפוץ ושיקום מבנים שניזוקו. השירות כולל טיפול בכל חלקי המבנה: קירות פנים וחוץ, ריצוף פנים וחוץ, גגות וקירויים, החלפת חלונות ודלתות, אינסטלציה וחשמל, נגרות – ובעצם שיקום של כל מה שניזוק כתוצאה מירי טילים במהלך המלחמה.
את החברה הוא מנהל ומשמש מנכ”ל יחד עם בנו, בר אגם, ולדבריו, “אנחנו עובדים עם כל חברות הביטוח ומעסיקים 80 עובדים שכירים, ועוד מאות עובדים דרך קבלני משנה וחברות כוח אדם”.
לקלין קור טכנולוגיות ישנה גם חברת בת, קלין ביט, המתמחה בניקוי וחיטוי אקולוגי לתעשייה, למערכת הבריאות ולמוסדות פרטיים, ונותנת פתרון ירוק לזיהומים ביולוגיים – וירוסים, חיידקים, עובש ופטריות. “בימי שגרה קלין ביט פעילה בעיקר בכל הקשור לטיפול לאחר זיהום ביולוגי בבתי חולים ומפעלי מזון”, מתאר אגם, “ואילו במלחמת עם כלביא פעלנו למשל במכון ויצמן לאחר פגיעת הטיל האיראני במעבדות. טיהרנו מעבדה שהזדהמה כתוצאה מפגיעת הטיל. רק לאחר טיהור המעבדה על ידי הצוותים שלנו ניתן היה להיכנס אליה”.
קלין קור טכנולוגיות שיקמה, ועדיין משקמת, מבנים שניזוקו מהתקפות טילים וכטב״מים על ישראל. החזית שנפתחה מול איראן הביאה עימה עבודה נוספת. “החברה בנויה כחברת אקורדיון, ויודעת לגדול פי 20 מגודלה ברמת האירוע, על פי הצורך”, מספר אגם. “הפיק של העבודה שלנו הוא במצבי חירום. במהלך מלחמת חרבות ברזל שיקמנו עשרות מבני תעשייה ומבנים פרטיים שנפגעו. קיבלנו למשל פרויקט שיקום והקמה מחדש של פנימיית אדם ואדמה במושב שדה ניצן ביחד עם ארגון השומר החדש”.
הוא מוסיף ואומר: “שיקמנו גם עשרות בתים פרטיים שנפגעו בשדרות, אופקים, אשקלון וקיבוץ גת. כשהמצב הביטחוני בצפון אפשר זאת, נכנסנו גם לשיקומים מאוד מורכבים במטולה, קריית שמונה, מושב אביבים, קיבוצי מלכיה וסאסא. במטולה, למשל, אנחנו מטפלים במלון אלסקה אין, שנפגע מארבעה טילי קורנט ונהרס לחלוטין. אנחנו נמצאים עכשיו בעיצומו של השיקום. במושב אביבים היה בית של אישה מבוגרת שנפגע מרקטת בורקאן. כל הגג עף ממקומו. תוך שלושה שבועות החזרנו את הבית למצבו הקודם”.
מה התחושה כשמגיעים לאתרי הרס?
“אני מסתובב בכל הזירות. יוצא לי כל הזמן לפגוש דיירים ולקוחות. אנחנו פוגשים אנשים מבולבלים שלא יודעים איך לפעול, ממה להתחיל, למי לפנות. איך בכלל מתחילים להניע את הגלגל הזה. אנחנו מסבירים להם ברוגע את כל התהליך שהם צריכים לעבור ומנסים לתמוך בהם ברגישות.
מנחים את הלקוחות איך להתנהל מול מס רכוש, איך לפתוח תביעה, מהו סדר הפעולות הנכון. ברגע שפונים אלינו אנחנו מגיעים, אומדים את הנזק ונותנים הצעת מחיר מפורטת לשיקום הנזק. רק לאחר שהלקוח מאשר את ההצעה במס רכוש אנחנו מתחילים לעבוד. הדיירים מקבלים את הכסף ממס רכוש ואז משלמים לנו. אני רוצה לציין שמס רכוש עובד ביעילות, מקצועיות ומתמודד בימים אלה עם עומס מטורף”.
לא נעים לומר, אבל מלחמות עושות טוב לעסק שלך.
“כן, הפעילות העסקית גדלה משמעותית בזכות אירועי חירום. ידוע שבמלחמות המצב הכלכלי של חברות מהסוג שלנו פורח. כמונו יש עוד חברות בודדות בארץ שמטפלות בנזקים גדולים. בעיתות מלחמה יש מספיק עבודה לכולן, וגם לנוספות שיגיעו”.
“כל עולמם חרב”
על פי נתוני רשות המיסים, מאז פרוץ מלחמת עם כלביא התקבלו במוקדי קרן הפיצויים לטיפול בנזקים 36,465 תביעות – 29,226 בגין נזק למבנה, 3,392 בגין נזק לרכב ו־3,758 בגין נזק לתכולה וציוד. על פי הערכה, יש עוד אלפי מבנים שנפגעו וטרם הוגשה תביעה בגינם. 10,996 איש פונו מביתם לבתי מלון, ועל פי הערכה יש עוד כ־4,000 שהתפנו לחברים וקרובי משפחה.
“המוקד שלנו פעיל 24/7. מיד אחרי הטיל הראשון של האיראנים מספר הפניות למוקד עלה במאות אחוזים”, מספר אגם. “קיבלנו מיד טלפונים משמאים שמלווים את הלקוחות וגם מהלקוחות עצמם. מי שמזמין אותנו הוא האדם הפרטי שביתו נפגע, נציגות בניין מגורים, או גוף פרטי או ממשלתי שבבעלותו נמצא נכס מסחרי או מוסדי. נציגים ומהנדסים של קלין קור טכנולוגיות נכנסים למקום על מנת לאמוד את הנזקים אך ורק לאחר קבלת אישור מפיקוד העורף שהמבנה אינו מסוכן. הצוות מאבחן את הנזק ומגבש את שיטת הטיפול והשיקום היעילה, על מנת להשיב את המבנים והתשתיות שניזוקו לקדמותם”.
הדבר הראשון, מספר אגם, שהצוותים מטפלים בו “הוא נטרול כל הדברים המסוכנים שעלולים לקרוס או לעשות נזק גופני לעובדים או לדיירים. מבצעים פעולות כדי למנוע סכנות עתידיות, כגון נפילת שברי זכוכית, נפילת אלומיניום או נפילת תקרות וחלקי קונסטרוקציה”.
היכן אתם פועלים כיום?
“התחלנו כבר בעבודות פירוק ושיקום בשלושה בנייני משרדים שנפגעו ברמת גן וגם בבניין מגורים בעיר. כמו כן אנחנו פועלים במבנה שנפגע בחיפה וגם במספר רב של בתים בראשון לציון. אנחנו נכנסים לבתים שניזוקו קשות, לא לכאלה שרק הזכוכית התנפצה בהם. פועלים בכאלה שהנזק בהם הרבה יותר משמעותי”.
הזנקים שגרמו המטחים האיראניים, מספר אגם, הם עצומים. “נזק של טיל איראני הוא יותר מהנזק שהיה בכל ראש פינה במהלך חרבות ברזל”, הוא מתאר. “הטילים האלה מאוד עוצמתיים וגורמים הרס מאוד גדול. המטרה שלנו כאמור היא להחזיר את המבנים שנפגעו לקדמותם, והזמן הדרוש לכך תלוי בסוג הפגיעה. זה נע מהחל מכמה חודשים ועד שנה ואף מעבר לכך, אם למשל יש צורך בבנייה מחדש”.
מהם האתגרים המרכזיים כשנכנסים לבניין שנפגע?
“קודם כל, זמן התגובה הוא קריטי. יש למשל הרבה מקומות שהגענו אליהם וראינו שבגלל פגיעת הטיל התפוצצה צנרת מים או היה קצר בחשמל – ואז בעצם נוצרים נזקים משניים. המטרה שלנו היא למנוע ולמזער את הנזקים האלה. האתגר המרכזי הוא לפעול במהירות, בבטיחות ובתהליכים נכונים”.
כמו כן, מוסיף אגם, “בזמן שבו עדיין נפלו טילים הייתה גם התמודדות עם כוח אדם. צוותים מפחדים לצאת לעבודה בתקופת מלחמה. אנחנו עורכים שיחות עם העובדים, מרגיעים אותם ונותנים להם את הידע כיצד להתגונן בזמן אזעקה. אנחנו עובדים אך ורק במקומות שבהם יש מרחבים מוגנים. יש בבניינים ההרוסים ממ”דים ומקלטים שלא נפגעו”.
כוח אדם הוא סוגיה בפניה עצמה, לא רק בעיתות מלחמה.
“במהלך השנים יצרנו התקשרויות עם חברות כוח אדם, ואנחנו מעסיקים אך ורק עובדים ישראלים בעלי תעודת זהות כחולה. בתור אידיולוגיה אנחנו לא מעסיקים עובדים מהרשות הפלסטינית או עובדים זרים, כך שאין לנו הפרעה בגיוס עובדים. צריך להסתמך על היכולות שלנו. הקורונה ומלחמת חרבות ברזל המחישו זאת היטב. חברות שונות היו תלויות בסחורה שהייתה צריכה להגיע או בעובדים מחו”ל, וכשנסגרו השמיים אנשים לא ידעו מה לעשות. לכן אנחנו מסתמכים אך ורק על עובדים מקומיים”.
צוות החברה מגיע למבנים ההרוסים בשלבים שניתן עדיין למצוא בהם רכוש פרטי של אנשים. איך אתם מתנהלים?
“לאחר שאנחנו מבצעים את הפעולות הראשונות של נטרול הסכנות, אז במידה שזה כמובן אפשרי אנחנו מכניסים את הדיירים פנימה על מנת שיוציאו כסף, תכשיטים, דברי ערך וחפצים סנטימנטליים. רק לאחר מכן אנחנו מתחילים בפעולות הפינוי האגרסיביות. כשלא מתאפשר להכניס את הדיירים, הכל הולך לפח. בכל אופן אנחנו גם נותנים הנחיות לעובדים ומזהירים אותם מלקיחת ציוד מאתרי הרס. אומרים שבמידה שהעובדים נתקלים בדברים יקרי ערך, הם מיד צריכים לדווח על כך למנהל הפרויקט כדי שיחזיר זאת לבעליו”.
הסיפוק מעיסוקו, מסכם אגם, הוא מטורף: “זה לפגוש אנשים במצב הכי גרוע שלהם, אנשים שכל עולמם חרב – אם זה הבית או העסק – ולעזור להם לשקם ולהתרומם מחדש. כולם בחברה מרגישים סוג של שליחות וזכות גדולה לעזור לאנשים האלה, שנמצאים ברגעים הכי קשים שלהם בחיים”.
