מחקר חדש מגרמניה מעלה כי שיעור התעסוקה של הפליטים שהגיעו למדינה ב-2015 מתקרב כעת לרמת האוכלוסייה הכללית, כך דווח היום (שני) בדר שפיגל הגרמני. עם זאת, עדיין נרשמים פערים משמעותיים בשכר ובתעסוקת נשים, כפי שעולה מניתוח של מכון נירנברג לחקר שוק העבודה והמקצועות.
על פי הנתונים, 64 אחוזים ממבקשי מקלט שהגיעו לגרמניה לפני עשור היו מועסקים כעובדים שכירים בשנה שעברה, בהשוואה ל-70 אחוזים באוכלוסייה הכללית. מתוך המועסקים, 90 אחוזים מהפליטים עבדו במקומות עבודה הכפופים לביטוח לאומי, לעומת 92 אחוזים באוכלוסייה הכללית. המחקר התבסס על סקר שנתי של פליטים שנקשר לנתוני הביטוח הלאומי.
הפער הגדול ביותר נרשם בין גברים לנשים. בקרב גברים פליטים, שיעור התעסוקה הגיע ל-76 אחוזים – גבוה ב-4 נקודות אחוז מממוצע הגברים באוכלוסייה. אולם בקרב הנשים, השיעור עמד על 35 אחוזים בלבד – נמוך משמעותית מהממוצע של 69 אחוזים בקרב נשים באוכלוסייה הכללית. בנוסף, נשים פליטות עבדו בתדירות גבוהה יותר בממוצע במשרות חלקיות.
יוליה קוסיאקובה, ראש מחלקת המחקר במכון, הסבירה כי “הפוטנציאל הגדול ביותר להגדלת התעסוקה בקרב פליטים נמצא אצל הנשים. אולם הגישה הלא מספקת לטיפול בילדים נותרת מכשול מרכזי לשילובן בשוק העבודה”. להשוואה: בקרב נשים פליטות עם ילד אחד לפחות מתחת לגיל שש, שיעור התעסוקה עמד על 21 אחוזים, לעומת 40 אחוזים בקרב נשים ללא ילדים.
השכר הממוצע של פליטים המועסקים במשרה מלאה עמד ב-2023 על 2,675 יורו ברוטו לחודש. סכום זה מהווה 70 אחוזים מהשכר הממוצע של כלל המועסקים במשרה מלאה בגרמניה, וגבוה מעט מסף השכר הנמוך שעומד על 66 אחוזים מהשכר הממוצע. המחקר מצא כי עם הארכת תקופת השהייה במדינה, שכרם של הפליטים עלה בהדרגה.
שיעור המקבלים קצבאות רווחה בקרב הפליטים שהגיעו ב-2015 ירד עד 2023 לכשליש, אך עדיין נותר גבוה משמעותית מממוצע האוכלוסייה. הנתונים מצביעים על מגמת שיפור הדרגתית בשילוב הפליטים בשוק העבודה הגרמני, אך מדגישים את האתגרים המתמשכים, במיוחד בקרב נשים ובתחום השכר.
