מעריב שוחח עם סא”ל (במיל’) עמית יגור, לשעבר סגן ראש הזירה הפלסטינית באגף התכנון של צה”ל ובכיר במודיעין זרוע הים, על רקע ההתפתחויות הביטחוניות באזור. בראיון הוא התייחס למצבם של חמאס, איראן, חיזבאללה, סוריה ולביקור המדיני הקרוב בארה”ב.
לדבריו של יגור, “גם במצבו הקשה, ציר ההתנגדות ממשיך במלחמת המילים, כשלעת עתה הוא נתקל במצוקה קשה במלחמת הטילים”. הוא טוען כי בעוד שניכר קושי ממשי של גורמי ההתנגדות להשיב צבאית, הרי שבתחום הרטורי הם מנסים לשמר מראית עין של התנגדות פעילה.
בהתייחסו לאיראן, מסביר יגור כי “איראן עצמה במצוקה ולא מגיבה באופן מעשי למה שנראה כהמשך פעולות חשאיות נגדה בשטחה, אבל במילים התנתקה רשמית מכל פיקוח גרעיני בינ”ל (סבא”א)”. הוא מוסיף: “לי לפחות הכיוון האיראני ברור והוא ניסיון למשוך זמן לייצב מחדש את המשטר ולהמתין עד לפקיעת מנגנון הסנקציות העוקף מועצת הביטחון של האו”ם – ה־snapback – באוקטובר הקרוב”. לדבריו, “איראן עצמה, בשל מצבה, לא תחדש כפי הנראה פעילות צבאית התקפית, אבל ייתכן שפעלתנותה בשטחה תחייב הפעלת מנגנון אכיפה צבאי (ישראל/ארה”ב)”.
בעזה, לדברי יגור, המערכת ממתינה לתשובתו של חמאס להצעה חדשה עד יום שישי. “כרגע מסתמן שהתשובה תהיה חיובית (עם הערות), אבל יש לשים לב שבעודנו אומרים ‘מה נשאר בעזה’, כנראה שהתוחלת שחמאס רואה להישארותו ביום שאחרי היא עדיין גבוהה”, הוא אומר. לדבריו, “ההוכחה – חמאס מבקש לפרק את מנגנון חלוקת המזון החדש ולחזור לזה הישן”. יגור מדגיש כי “זה קריטי שישראל תבהיר לו את חוסר התוחלת ותיצור כבר עתה חבילת פיצוי קונקרטית להגליית אנשי חמאס, לצד הכרזה על הוועדה הערבית בהובלת ארה”ב שתנהל את עזה ביום שאחרי ותעורר במקביל את תוכנית ההגירה מרצון, תוך התבססות על הידיעה שכ־50% מהציבור בעזה מעוניין להגר”.
כשנשאל על לבנון, סא”ל (במיל’) יגור מציין כי “על אף מצבו הקשה של חזבאללה מבחינה צבאית (לא הצליח לסייע לאיראן) וכלכלית (עצר את הסיוע הכלכלי שהעניק עד כה למפונים מדרום לבנון), הוא ממשיך להביע התנגדות לתוכנית החדשה של נשיא לבנון לפירוקו מנשקו”. יגור סבור כי “ייתכן שממשלת לבנון תזדקק לסיוע חיצוני בהתמודדות עם נשקו של הארגון”.
גם לגבי סוריה יש ליגור עמדה ברורה. לדבריו, “שת”פ ביטחוני עם ישראל כולל האישור להשתמש במרחב האווירי שלה במסגרת המערכה נגד איראן ושיח ער על נורמליזציה קרובה וכניסה להסכמי אברהם – מזכירים לי את הרקע: מדובר במשטר שאנשיו מחזיקים בעמדות דתיות קיצוניות מבית האחים המוסלמים, שולט בכ־60 אחוז משטח סוריה בלבד, טורקיה מבקשת להופכו לבן חסותה ועוד”. הוא מסכם: “לכן, בכל הסדר עתידי מרכיב החיץ הקרקעי הוא קריטי ועל ישראל להתעקש להמשיך ולהחזיק בעומק אסטרטגי קרקעי בשטח סוריה כחלק מנורמליזציה עתידית (שהיא חיונית ליצירת מזרח תיכון חדש ולמניעת השתלטות טורקית שהיא איום אסטרטגי גדול פי כמה)”.
בהקשר הכולל, מדגיש יגור כי “הביקור המדיני בשבוע הבא בארה”ב הוא קריטי”. הוא מעריך ש”סביר שישרטט את תמונת סיום המלחמה (שלב המעבר הזמני) ואת הסדר האזורי החדש בראייה משותפת לישראל ולארה”ב, בצורה שתמחיש לציר ההתנגדות את חוסר התוחלת גם במלחמת המילים”.
