שוב תופעה קטלנית מציפה את אפליקציית הסרטונים הסינית: רשת טיקטוק, שבה רשומים כיום מאות מיליוני משתמשים צעירים ברחבי העולם, הפכה למוקד של תופעה מטרידה ומסוכנת: סרטונים תחת ההאשטאג “סקיני טוק” (SkinnyTok) מקדמים רעב מכוון, דילוג על ארוחות, שתיית כמויות מוגזמות של מים כדי לדכא רעב והפחתה קיצונית בכמות הקלוריות היומית. על פני השטח הסרטונים מוצגים כאילו מדובר בטיפים ל”אורח חיים בריא” או כ”שיטות להרזיה מהירה”, אך מאחוריהם מסתתרות גישות הרסניות שמשפיעות על נפשם של מיליוני בני נוער.
נכון לאפריל 2025, ההאשטאג צבר יותר מ־25 אלף סרטונים, ורבים מהם כוללים עצות שמומחים מזהירים כי הן שגויות ואף מסוכנות לבריאות. בין העצות: “אם אתה רעב – סימן שאתה שורף שומן”, “אוכל הוא רק דלק – לא אמור להיות מהנה”, או “עדיף לאכול רק תפוח ביום כדי לא להרוס את הגוף”. במקביל מוצגות דמויות רזות במיוחד, לפעמים עם פילטרים מוגזמים, שמבססות אידיאל יופי שאינו ניתן להשגה עבור רוב האנשים.
הטרנד מעודד חמש גישות רפואיות מזיקות: ראיית רעב כסימן חיובי, התייחסות לאוכל כדלק בלבד בלי ממד חברתי או רגשי, עידוד ארוחה אחת ביום או פחות, שימוש במים או שתיית קפה כדי לדכא תחושת רעב, והצגת התנהגויות פתולוגיות כהרגלי בריאות. מדובר בשפה מרוככת שמסתירה דפוסי אכילה מופרעים, העלולים להתדרדר להפרעות אכילה מלאות.
אחת הסכנות המרכזיות בטרנד היא האשליה שהוא יוצר – כאילו רזון קיצוני הוא רק עניין של כוח רצון. מדובר בטענה שמתעלמת מגורמים כמו גנטיקה, מצב נפשי או רקע סוציו־אקונומי, וכשנער או נערה אינם מצליחים לעמוד ב’יעדים’ הם חשים כישלון אישי. הדבר מעודד בושה במקום חמלה, ודוחף צעירים להרעבה.
הפופולריות של דיאטות קיצון גוברת במיוחד לקראת הקיץ, כשרבים מקווים להשיל קילוגרמים אחרונים לקראת עונת הים והבריכה. אלא שהגוף לא מגיב טוב לקיצוניות, וצמצום תזונה בבת אחת מעבירה את הגוף למגננה, ודווקא מאיטה את חילוף החומרים. רבים מאשימים עצמם שאינם מצליחים להתמיד בדיאטה, אבל האמת היא שהגוף עצמו נאבק כדי לרדת במשקל בקצב כה מהיר – ומסוכן.
למרות ביקורת רחבה מצד רופאים, פסיכולוגים ודיאטנים, הטרנד ממשיך לגייס מעריצים, בעיקר בקרב בני נוער שמחפשים שייכות. המוח בגיל ההתבגרות מתוכנת לחפש קבלה חברתית, וטרנדים שמקשרים יופי לרזון מייצרים מעגל נזק. כשדימוי הגוף הופך למקור הערכה עצמית, קשה להשתחרר מהתלות באישור חיצוני – גם כשמתבגרים.
הנזקים הפסיכולוגיים של טרנד SkinnyTok רחבים. ראשית, הוא מגביר חרדה ודיכאון: בני נוער שנחשפים מדי יום לתמונות אידיאליות של גוף רזה חווים תחושת חוסר ערך, כישלון והשוואה מתמדת. שנית, הוא תורם להתפתחות הפרעות אכילה – מחקרים מראים שדי בצפייה של 8 דקות בתוכן מסוג “Thinspiration” כדי להשפיע לרעה על דימוי הגוף. ולבסוף, הוא עלול להוביל להפרעה קשה יותר – דיסמורפיה גופנית, שבה האדם מתמקד ב”כשלי מראה” שאינם קיימים.
הבעיה אינה רק בתוכן, אלא באלגוריתם של טיקטוק שחוזר על עצמו: מערכות שמקדמות תכנים המייצרים מעורבות רבה, תוך שהם פוגעים נפשית בצופים בהם. רק שינוי עמוק בגישה ובקרת הורים עשויים למנוע את הפגיעות, שכבר נראו פעמים רבות בטרנדים המסוכנים בטיקטוק.
כזכור, בשנים האחרונות פורסמו בטיקטוק שרשרת של טרנדים מסוכנים. למשל, אתגר ה־Benadryl Challenge עודד צעירים ליטול מינון מופרז של תרופה נוגדת אלרגיה – דבר שגרם למותם של לפחות שלושה בני נוער בארצות הברית. אתגר ה־Blackout דרש מילדים לעצור את הנשימה או לחנוק את עצמם כדי לחוות “תחושת ריחוף”, אך הביא לאובדן הכרה, לפציעות חמורות וללפחות 15 מקרי מוות ברחבי העולם. אתגר ה־Milk Crate Challenge, שבמסגרתו ניסו אנשים לטפס על ערמת ארגזים לא יציבים, הסתיים באשפוזים עם שברים בגולגולת ובעמוד השדרה. אלה תזכורות לכך שלחץ חברתי, אלגוריתמים חכמים וגישה לא מבוקרת לתוכן – יוצרים שילוב קטלני, במיוחד בגילאים הרגישים ביותר.
