החלטתו של טראמפ מאתמול בלילה להטיל מכסים מוגדלים על רוב מדינות העולם זעזעה את הכלכלה הגלובלית – ובצדק. ישנו חשש כי המהלך יוביל למלחמת סחר אשר תפגע כלכלית בעולם כולו.
אך האם העולם באמת היה צריך להזדעזע? הגדלת המכסים על היצוא לארה”ב הייתה צפויה. בסופו של דבר, מדובר במהלך שהיה באוויר זמן רב. ישראל נפגעת מהמהלך, שכן היצוא הישראלי לארה”ב חטף מכס של 17%, ואילו היצוא של ארה”ב לישראל חוטף מכס של 33%. החלטתו של טראמפ נובעת מכך שארה”ב משלמת מכסים כבדים על היצוא שלה לרוב מדינות העולם – בעוד שהיצוא של מדינות אלו לארה”ב זוכה לתנאים מקלים בהרבה, ולעיתים כמעט ללא מכסים כלל.
כך למשל, היצוא הממוצע של ארה”ב לסין חוטף מכס של כ-67%, בעוד שהיצוא של סין לארה”ב היה בעבר הרבה יותר נמוך. כעת, בעקבות ההחלטה של הנשיא, היצוא של סין לארה”ב יעלה לממוצע של 14%. לתוצאה של תנאי סחר אלו הייתה השפעה שלילית מצטברת.
נכון להיום, החוב של ארה”ב לעולם מסתכם בכ-36 טריליון דולר – סכום השווה לכ-107 אלף דולר לכל אחד מ-300 מיליון אזרחי ארה”ב. הגרעון המסחרי השנתי הממוצע עומד על טריליון דולר, כלומר מדי שנה החוב הלאומי של ארה”ב גדל בכמיליארד דולר ביום. בכל מדינה אחרת, מספרים כאלה היו מביאים לפשיטת רגל. מדינה רגילה לא הייתה מסוגלת לממן יבוא בהיקפים כאלה. אך לא ארה”ב.
ארה”ב מממנת את היבוא העצום ואת הגרעון המסחרי הגואה על ידי הדפסת דולרים – שכן בכל העולם שמחים לקבל דולרים. מדובר בחוסר איזון מסחרי שבסופו של דבר עלול להתפוצץ. החלטתו של טראמפ עשויה למנוע את הפיצוץ הזה.
זו אינה הפעם הראשונה בהיסטוריה הכלכלית של העולם שמצב כזה קורה. עד סוף מלחמת העולם השנייה, הלירה שטרלינג הייתה המטבע המרכזי בעולם, וכל המדינות הסכימו לקבל לירות שטרלינג כתשלום. אך בעקבות היחלשותה הכלכלית, הפיננסית והפוליטית של בריטניה – מעמדה של הלירה נחלש, והעולם הפסיק לקבל אותה ללא עוררין. מה שמנע משבר עולמי היה קיומו של תחליף – הדולר האמריקאי.
אין אלטרנטיבה לדולר – חוסר האיזון המסחרי המתמשך בעולם מתרחב
כיום אין אלטרנטיבה לדולר, שכן אין גורם מוניטרי אחר בעולם שהוא שווה ערך לדולר האמריקאי – וזוהי הסיבה המרכזית לחוסר האיזון המסחרי המתמשך בעולם. עבור ארה”ב, זהו מצב נוח – מכונת הדפוס של הפדרל ריזרב מממנת את כל גרעונותיה. אך הדולר כאמצעי אוניברסלי פוגע בטווח הארוך בכלכלת ארה”ב עצמה. הקורבן העיקרי הוא מערך הייצור האמריקאי.
האי-איזון המסחרי של ארה”ב מתבטא בהרס התעשייה המקומית, שכן המוצרים והשירותים האמריקאיים יקרים בהרבה מאלה של מדינות אחרות – שעלות הייצור בהן נמוכה יותר משמעותית. עינת מאיר, כלכלנית בנק דיסקונט, אמרה בסקירה שפרסמה בעקבות החלטתו של טראמפ כי “התוצאה של טראמפ תהיה עליית מחירים בארה”ב, פגיעה בצמיחה ועלייה באינפלציה”.
רון מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, סבור כי יחסית למדינות אחרות, הפגיעה במשק הישראלי תהיה מתונה: “הדברים עדיין לא ברורים, אך להערכתי הפגיעה הישירה של החלטת טראמפ על המשק המקומי תהיה יחסית מתונה. המכס על יצוא ישראלי לארה”ב יעמוד על כ-17% בלבד, וזה לעומת מכס של כ-33% על יצוא שירותים ומוצרים אמריקאיים לישראל.”
עוד הוסיף: “עדיין לא ברור מה יעלה בגורל הסכם הסחר החופשי הקיים כבר 40 שנה בין ישראל לארה”ב. לפי ההסכם, כ-98% מהיצוא של ישראל לארה”ב פטור ממכסים – ועדיין לא ידוע מה יקרה עם ההסכם הזה.” לדבריו, היצוא העתידי לארה”ב של מדינות רבות צפוי להתייקר, אך ההשפעה של המהלך על היצוא הישראלי תהיה מתונה יחסית.
הכלכלה העולמית צפויה לחזור לאיזון
חלק גדול מאוד מהיצוא הישראלי לארה”ב הוא בתחום ההייטק. אחת הסיבות לחוסר האיזון בסחר החוץ של ארה”ב היא עלות העבודה הגבוהה בה. אך בתחום הטכנולוגי, כוח האדם הישראלי אינו זול יותר מזה של ארה”ב – ולכן הפגיעה צפויה להיות מוגבלת. הפגיעה הישירה במשק הישראלי, אם כן, אינה חמורה – אך בדומה למדינות רבות אחרות, ישראל תושפע בעקיפין. החלטותיו של טראמפ צפויות להוביל לעליית מחירים כלל-עולמית, ולאינפלציה גוברת. בנוסף, הצמיחה העולמית צפויה להתמתן. עם זאת, בסופו של דבר, החלטתו של טראמפ אינה מהפכה – אלא עדכון למציאות מסחרית קיימת.
ייתכן שבחודשים ואף בשנים הקרובות נראה אינפלציה מוגברת וצמיחה מתונה – אך בטווח הארוך, הכלכלה העולמית צפויה לחזור לאיזון. עליית מחירים זמנית, ירידה זמנית בצמיחה – אך בסופו של דבר, חזרה לשיווי משקל.
