חברי ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת סיירו היום (ראשון) באתרי ההרס במכון ויצמן למדע, שנפגע במתקפת הטילים האיראנית. את הסיור הובילה הנהלת המכון בראשות הנשיא פרופ’ אלון חן, שהציג לחברי הוועדה את ממדי הנזק.
לפי הנתונים שהוצגו לח”כים, כ-112 מבנים במתחם המכון נפגעו, בהם 65 מבני מחקר ומבני שירות מדעיים. חמישה מבנים נפגעו קשות, ואחד מהם קרס לחלוטין. בנוסף, הושבתו תשתיות קריטיות, 52 מעבדות מחקר ועוד שש מעבדות שירות במחלקה לתשתיות מחקר ביולוגי יצאו מכלל פעולה.
יו”ר הוועדה, ח”כ יאסר חוג’יראת מרע”צ, אמר בסיום הסיור: “צר לי שהגענו לכאן בעקבות נזקים כה חמורים מהתקפה איראנית. היינו מעדיפים להגיע בנסיבות אחרות כדי להתרשם מהעשייה המפוארת שלכם. עם זאת, אנו באים היום עם עמדה ברורה – העבודה שנעשית כאן היא נכס לאומי. הוועדה תפעל כדי להבטיח שהעשייה תימשך, תצמח ותפרח. נבחן כיצד ניתן לשקם את הנזקים ולדאוג לתקצוב הולם. אתם עומדים בחזית המדע של מדינת ישראל, לא בכדי ראו בכם כתובת, וגם אנחנו רואים בכם כתובת – ונפעל כדי לתמוך בכם”.
נשיא מכון ויצמן, פרופ’ אלון חן, אמר לח”כים כי הנזק שנגרם חסר תקדים, והיקפו נאמד בין מיליארד וחצי לשני מיליארד ש”ח: “חלק מהמעבדות הושבתו לחלוטין בעקבות ההדף שנגרם מפגיעת הטילים. זו פגיעה בליבת המחקר המדעי של ישראל. מכון ויצמן הוא נכס לאומי – כך ראו אותנו גם התוקפים. יש תחושה של תמיכה רחבה בנו, וזה הכרחי כי המקום הזה פועל לטובת העולם כולו”.
לדבריו, המודל הכלכלי של המכון מבוסס על תרומות, קרנות ופיתוח עצמי, והמימון הממשלתי מהווה רק 20–25% מהתקציב השוטף: “אנו מעניקים מלגות מלאות וללא שכר לימוד. 40% מהתקציב מגיע מקרן צמיתה שנבנתה מרווחי פטנטים ותרומות, ועוד 30% מהכנסות המדענים עצמם. זה מודל ייחודי שמחזיק את המכון, אבל כעת הוא תחת איום”.
“התקציב השנתי שלנו עומד על 4 מיליארד ש”ח. אנו מובילים באירופה במימון מחקרים, עם פי חמישה מהממוצע האירופי ואחוז הצלחה של 63% – הגבוה ביותר מאז שהוקם המכון. מאז המתקפה האיראנית כ-60% מהחוקרים הבינלאומיים עזבו, ואנו מאמינים שישובו בהקדם”.
פרופ’ חן הדגיש כי אין כיום תקציב ממשלתי לפיתוח או רכישת ציוד: “הכול נופל על כתפי התרומות – וזה נטל עצום. גם לפני המלחמה היינו במאמץ להכפיל את שטחי המחקר. יש פי שלושה יותר כישרון במדינה מהמקום הפיזי שיש לנו. זה אינטרס לאומי – המדינה צריכה להכפיל את מכון ויצמן או להקים מוסד מחקר נוסף. כל דולר שיושקע כאן יחזיר פי עשרה למשק”.
“אם נהיה אופטימיים, מס רכוש אולי יכסה 50% מהנזק, אבל עדיין נצטרך לגייס כמיליארד ש”ח נוספים. כבר העברנו עשרות מיליונים מקרן המכון לשיקום, אבל הזמן קריטי וביקשנו מקדמות. ללא תקצוב נוסף, מנגנון הגיוס ייפגע”.
בהקשר לפיצוי על הציוד שנפגע, חן הסביר כי הפערים גדולים: “אם רכשנו מיקרוסקופ מתקדם ב־5 מיליון ש”ח, הוא יוערך במס רכוש ב־200 אלף ש”ח בלבד. הפער הזה לא מכסה את הפגיעה בידע וביכולות. מדובר בהשקעה בעתיד של ישראל, בבסיס המדעי שלה, ובמנוע הצמיחה של הדור הבא”.
