דיווח מקיף בעיתון “וושינגטון פוסט” מעריך כי המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי נמצא במצב הכי חלש מאז עלייתו לשלטון לפני 36 שנה. לפי הדיווח האמריקאי, התקיפות הישראליות והאמריקאיות על איראן הותירו את חמינאי בעמדה מתערערת ללא תקדים.
ה”וושינגטון פוסט” מדווח כי מקום הימצאו של חמינאי אינו ידוע, מכיוון שהוא הסתתר מחשש לחיסולו. מאז תחילת ההפצצות הישראליות ב-13 ביוני, הוא פנה לעם האיראני רק שלוש פעמים בלבד, דרך הודעות וידאו פשוטות שחסרות את האיכות הגבוהה הרגילה של מערך התקשורת שלו.
העיתון האמריקאי מציין כי למרות הטון המתריס של דבריו, חמינאי נראה מותש ומהוסס בזמן הדיבור. לפי הדיווח, איראנים רבים מאשימים את חמינאי בהובלת תוכנית גרעינית שהובילה לבידוד בינלאומי של איראן ולכלכלה הסובלת תחת סנקציות. הם מאשימים אותו גם בהערכה שגויה של נכונותן של ישראל וארצות הברית לתקוף.
העיתון מציין כי כמעט בן לילה, מתקני הטילים והגרעין שפותחו במשך שנים בעלות של מיליארדי דולרים ספגו נזקים כבדים. גם הרשת האזורית של קבוצות המיליציות הבעלות ברית שטיפח, כמו חמאס וחיזבאללה, נהרסה כמעט לחלוטין. ה”וושינגטון פוסט” מדווח כי הכישלונות הנתפסים הללו סיפקו למתנגדיו בסיס חדש לביקורת, ואפילו חלק מהתומכים שלו מסמנים חששות שהוא נחלש ונכשל בהנהגה נמרצת. המאבקים בין המבקרים שלו לבין הנאמנים עשויים לעצב את השנים הבאות של הפוליטיקה האיראנית ואפילו לקבוע אם איראן תנסה בסופו של דבר להשיג נשק גרעיני.
פרופסור אפשון אוסטובר מהמכללה הימית למחקרים מתקדמים בקליפורניה אמר לעיתון: “נראה לי ברור שחמינאי מעולם לא היה חלש יותר, שהתומכים שלו במשטר מעולם לא היו חלשים יותר. חייב להיות איזה תחושה שכל מה שהם השקיעו בו אנרגיה במשך שני הדורות האחרונים באמת לא הסתדר”.
הדיווח מציין כי ההשערות בחוגים פוליטיים בתוך איראן ומחוצה לה לגבי מי יחליף בסופו של דבר את חמינאי בראש המערכת התיאוקרטית של איראן הגיעו כעת לקדחת. קו שבר עיקרי עשוי להתהווה בין פרגמטיים, הרוצים להמשיך במטרות איראן בעיקר דרך דיפלומטיה, לבין המשמרות המהפכה הקשורים קשר הדוק לחמינאי.
העיתון מדגיש כי חמינאי הוא עדיין ללא ספק האדם החזק ביותר במערכת הפוליטית של איראן. לדברי סעיד גולקר, חוקר מאוניברסיטת טנסי ומומחה למנגנון הביטחון של איראן, חמינאי יצר מערכת “פרסונליסטית” לאחר עלייתו לשלטון ב-1989, מה שאומר שהוא עדיין מקבל ההחלטות הסופיות.
ה”וושינגטון פוסט” מדווח כי הספקולציות בתוך איראן ומחוצה לה לגבי מי עשוי בסופו של דבר להחליף את חמינאי התמקדו במשך שנים בקומץ שמות. אחד מהם הוא בנו של חמינאי, מוג’תבא, שהוא גם איש דת. הוא ידוע כמי שמפעיל השפעה עצומה מאחורי הקלעים, כולל על קידומים צבאיים בשורות המשמרות המהפכניים.
העיתון מציין כי העלאתו של בנו תתייחס למה שהם כנראה שני החששות המרכזיים של חמינאי: שהרפובליקה האיסלאמית תמשיך בנתיב האידיאולוגי שסלל, ושביטחון משפחתו יהיה מובטח. לפי ה”וושינגטון פוסט”, אפשרות נוספת תהיה בחירתו של איש דת קשיש ללא בסיס כוח משלו, שכנראה ימות בקרוב, מה שיפנה את הדרך לבחירתו הסופית של מוג’תבא כמנהיג העליון. חלק מהשמרנים הקיצוניים במערכת איראן תומכים בהעלאתו של מוחמד מהדי מירבאגרי, איש דת בשנות השישים לחייו עם דעות שמרניות נוקשות.
הגוף שבוחר את המנהיג העליון, הנקרא “אספת המומחים”, נשלט על ידי אנשי דת הנאמנים לחמינאי. מירבאגרי, למשל, יושב באספה. בשנה שעברה, הנשיא לשעבר חסן רוחאני נאסר מלהתמודד להצטרפות לאספה. אולם לפי דיווח של ה”וושינגטון פוסט”, חלק מהמגיבים ברשתות החברתיות העלו את רוחאני כיורש פוטנציאלי של חמינאי. כאיש דת, הוא יעמוד בדרישות החוקה האיראנית, אם כי הוא צפוי לעמוד בפני התנגדות קשה מכוחות קיצוניים שהתנגדו לדיפלומטיה שלו עם המערב. בכהונתו נחתם הסכם הגרעין של 2015 עם ארצות הברית ומעצמות עולם נוספות, שממנו פרש הנשיא דונלד טראמפ שלוש שנים מאוחר יותר.
