נמל התעופה בן גוריון סגור כבר קרוב לשבועיים, ישראל נמצאת במצור, אין כמעט באים ואי אפשר כמעט לצאת – מדינה בסגר. משרד התחבורה נכשל כישלון חרוץ. במדינה מתוקנת אחרי המלחמה חייבים להדיח את כל צמרת משרד התחבורה שכשלה כישלון חרוץ. על זה שלא נערכה ולא הכינה את האופציות להפעלת קווי תעופה גם בימי מלחמה.
אי אפשר יהיה לטעון כי המשרד הופתע, שהנהלת המשרד לא ידעה, שלא משכו בכנף המעיל של השרה או של מנכ״ל המשרד. הרי כולם יודעים שמדינת ישראל היא ״מדינת אי״, שאין לישראל קווי ספנות נוסעים, שספינות הקרוזים לא פוקדים את נמלי ישראל. כולם הכירו את האיום האיראני. כולם היו צרכים להיערך למלחמה מול איראן. היא לא באה עלינו בהפתעה, מעל שני עשורים אנחנו חיים את האיום האיראני, נערכים למלחמה.
הבעיה הגדולה של משרד התחבורה והגופים שתחתיו, כמו הנהלת רשות שדות התעופה, ומנהל התעופה האזרחי, שהם מתנהלים כמו משרד חסר מעוף – כזה שאינו מצליח לנהל חשיבה מחוץ לקופסא. הפקידות הבכירה של הארגונים המסואבים של משרד התחבורה פשוט מעדיפים לקבע את הבלגן את הכאוס שנוצר בעקבות המלחמה, שאין בא ואין יוצא.
אפשר להפעיל את התעופה הישראלית בקלות, גם כאשר יש מגבלות התקהלות בנתב״ג. היו פה כבר מלחמות ומבצעים ניסו לירות על נתב״ג טילים, ניסו וביצעו פיגוע טרור בנתב״ג, אבל אף אחד לא חשב לנתק את ישראל מהעולם.
הפתרונות למצב מונחים מתחת ליד של פקידי משרד התחבורה. אבל הם מעדיפים את הדרך הקלה הפשוטה. לאמלל את הציבור הישראלי.
מדינת ישראל בנתה במאות מליוני שקלים נמל תעופה חדש – שמו ״רמון״ באילת. במקביל יש את שדה התעופה בחיפה גם הוא עבר לאחרונה שדרוג והתאמה לטיסות ליעדים קרובים. ויש גם את שדה התעופה ״עובדה״ בערבה. רשות שדות התעופה היתה חייבת להפעיל את כולם במקביל להפעיל קווי שאטלים ממרכזי הארץ לטרמינלים החלופיים.
אבל יש עוד פיתרון פשוט שבעבר נעשה בו שימוש נרחב. לפני שנבנה טרמינל 3, כשעם ישראל גילה את חו״ל וטרמינל 1 לא עמד בעומס הוקמו בערים הגדולות תל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע טרמינלים קטנים. הנוסעים היו מגיעים עוברים את הבדיקה הביטחונית, שולחים את המזוודה למטוס מקבלים כרטיס עליה למטוס.
קראו לזה למי ששכח ״שרות טרום טיסה״ מאז כבר עברו שינויים היום ניתן לכרטס כבר דרך האינטרנט מהבית. חלק ניכר מהנוסעים מגיעים כבר רק עם טרולי קטן והישראלי כבר מתורגל לעלות למטוס. ניתן היה לבצע מהלך פשוט להקים כמה טרמינלים ארעיים בשניים-שלושה מוקדים בארץ כמו ללמשל בגני התערוכה בתל אביב או באיירפורט סיטי או אפילו בבנייני האומה בירושלים. לבצע שם הליך בידוק ביטחוני כולל סריקה של תיקי היד במשקף לבצע הליך של בדיקה והחתמה של דרכונים. ולעלות את הנוסעים על אוטובוס ולהסיע אותם תחת אבטחה לכבש המטוס. בכך לא היו יוצרים עומסים והתקהלויות בנתב״ג.
אין ספק שיש עוד דרכים יצירתיות להתמודד עם הגזרה של איום המלחמה על התעופה האזרחית. חיל האוויר הדהים את העולם ביכולות שלו בשמי איראן. אבל הפער בין היכולות של צה״ל, המוסד וחיל האוויר לבין התנהלות של משרדי הממשלה ובראשם משרד התחבורה זועקת לשמים.
שמואל זכאי תא״ל במיל’, מפקד אוגדת עזה, מפקד חטיבת גולני מנהל האגדי של נמל התעופה בן גוריון במשך כעשור. האיש בחור רציני ביותר מוכשר מאוד. אבל מאז שהוא פועל תחת שרת התחבורה מירי רגב משהו השתנה אצלו. אולי זה עייפות החומר. אולי שיטת הניהול של השרה רגב המקשה על שמואל זכאי להמשיך להיות מנהל יצירתי ואיכותי. כזה שבעת משבר יודע לפרוח ולתת פיתרונות יצירתיים.
אבל במשבר הנוכחי הוא נכשל. בדיוק כמו מנכ״ל רשות שדות התעופה שרון קדמי וכמו מנכ״ל משרד התחבורה משה בן זקן. במבחן התוצאה החבורה הזאת ואחרים לא סיפקו את הסחורה. ישראל נשארה מדינת אי בודד מנותקת מהעולם החיצון.
