בסיעות החרדיות טענו כי המטרה בדרישה לפזר את הכנסת ביום רביעי, הייתה בכדי לא לאפשר לבנימין נתניהו לשרוד את מושב הקיץ מבלי שהחוק לפיזור הכנסת יעבור בקריאה ראשונה. אלא שהמטרה הייתה שונה לחלוטין. נתחיל מהסוף: החרדים מעוניינים בחוק גיוס, וכמה שיותר מהר. החרדים רצו לגבש נוסח מוסכם לגיוס והבינו כי ללא פעולה אקטיבית מצידם, נתניהו לא ימהר לעסוק בחוק שיביא לפטור, ולו חלקי, לציבור החרדי.
בשל כך, עוד בפגרת הפסח חברי יהדות התורה החליטו להחרים את ההצבעות במליאת הכנסת בימי רביעי, עד שיגובש נוסח מוסכם על מתווה הגיוס. בש”ס הצטרפו לחרם, מה שגרם לקואליציה למשוך הצעות חוק בכדי שהאופוזיציה לא תפיל אותן. כך, במשך שבועות ארוכים החרם החרדי על ההצבעות במליאה בימי רביעי נמשך, ונוצר “פקק” של עשרות חוקים של חברי קואליציה שמוכנים לעבור במליאה, אך דבר לא קורה איתם. למרות החרם ופקק החקיקה, נתניהו לא נתן לחרדים את היחס המבוקש ולא הפעיל את כובד משקלו בכדי להביא לפשרה בחוק הגיוס.
יושב ראש ועדת חוץ וביטחון, יולי אדלשטיין, הציג לחרדים את מתווה חוק הגיוס הכולל סנקציות אישיות כבדות, וגרם לתדהמה אצל חברי הכנסת החרדים. הם לא האמינו שאדלשטיין יגבש מתווה שכזה, לאחר שבמשך תקופה ארוכה הוא הציג להם תמונה אחרת. בעקבות כך, החרדים התחילו לעשות קולות של פיזור הכנסת, קולות אותן הוביל האדמו”ר מגור. בינתיים, אדלשטיין התבצר בעמדתו ועורר עליו את חמתם של חבריו למפלגה. בכירים בליכוד ששוחחו עם “מעריב”, הבהירו כי אם אדלשטיין לא יתפשר והממשלה תיפול כתוצאה מכך – הוא ישלם על כך מחיר בפריימריז.
בכירים ביהדות התורה ששוחחו עם “מעריב” טענו פעם אחר פעם כי הפערים אינם גדולים וניתן לגשר עליהם, אך אדלשטיין אינו מוכן להתגמש. לפני כשבוע, נפל הפור. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה הודיעה כי צה”ל ישלח צווי גיוס לכל 54 אלף החרדים שעוד לא קיבלו צווי גיוס. לצד זאת, היועמ”שית הודיעה על גיבוש שורת סנקציות כבדות נגד המשתמטים מגיוס, ועל קיצור פרק הזמן להכרזה על אדם כעריק בכדי לזרז את המועד בו יהיה ניתן לנקוט בסנקציות אישיות נגד החרדים שלא יתגייסו לצבא למרות שקיבלו צווי גיוס.
החרדים הבינו כי הם אינם יכולים להמתין עוד, והעלו הילוך באיומים כלפי הממשלה – עד למשבר הקואליציוני, בו בתחילה הרבנים החרדים הורו להצביע בעד פיזורה של הכנסת. המטרה של החרדים היא לעצור את שליחת 54 אלף צווי הגיוס הצפויים להישלח בתחילת חודש יולי, מה שיגרום לכך שכל בחור חרדי בגיל 28 ומטה יהיה נתון לסנקציות אישיות כבדות. החרדים חוששים כי לאחר שליחת הצווים היועמ”שית תטען כי החוק אינו חל רטרואקטיבית ולכן מי שקיבל צו גיוס אינו נכנס תחת הגדרות חוק הגיוס החדש.
בסיעות החרדיות לא יכולים להרשות לעצמם אירוע של סנקציות אישיות נגד 54 אלף בחורים, ולכן הם מעוניינים לקדם את חוק הגיוס במהירות כך שהוא יעבור לפני חודש יולי – המועד של תחילת שנת גיוס חדשה ושליחת עשרות אלפי צווי הגיוס לחרדים בהוראת היועמ”שית. במובן מסוים, היועמ”שית פתרה את הפלונטר הפוליטי של נתניהו שנגרם בשל חוק הגיוס בכך שקבעה סוג של דד ליין למועד בו החרדים מעוניינים בכניסתו של חוק חדש לתוקף.
בשל כך, החרדים לחוצים על קביעת מסגרת הזמנים לחקיקת חוק הגיוס בוועדת חוץ וביטחון. לאחר משא ומתן ארוך בין הצדדים, שכלל ישיבה עם יועמ”שית הכנסת שגית אפק אשר נתנה את אישורה לעקרונות החוק שגובשו – הרב דוב לנדו והרב משה הלל הירש החליטו כי החרדים לא יצביעו בעד החוק לפיזור הכנסת. לפי מתווה העקרונות החדש יש שלושה שלבים של סנקציות שיחולו על מלש”בים שלא יתגייסו.
בשלב הראשון, חרדים הלומדים תורה ואינם מתגייסים לא יוכלו ללמוד באקדמיה, להוציא רישיון נהיגה או לצאת מהארץ – זאת ללא תלות בשאלה אם החברה החרדית עומדת ביעדי הגיוס. בנוסף, מי שלא יתגייס לצבא לא יהיה זכאי לאפליה מתקנת בתעסוקה או לסבסוד בלימודים אקדמיים. ההנחות במעונות היום והסנקציות ברמה המוסדית ייושמו בהדרגה. אם לאחר שנה לא תושג עמידה ביעדי הגיוס, תבוטל גם ההנחה בתשלום דמי ביטוח לאומי. יעד הגיוס יעלה בהדרגה, עד ל-50% בתוך חמש שנים.
אדלשטיין הודיע כי בקרוב יתחילו הדיונים על נוסח החוק בוועדת חוץ וביטחון. במידה והנוסח אכן יגובש בשבוע הקרוב ולא יהיה משבר נוסף עם החרדים במהלך הדיונים, לאחר סיום הדיונים בוועדת חוץ וביטחון על נוסח החוק הוא יעלה למליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית – והחרדים צפויים להצביע בעדו, כאשר המטרה של החרדים היא כי הדבר יתרחש לפני חודש יולי ושליחת עשרות אלפי צווי הגיוס.
