כפי שפרסמנו ב”מעריב”, החרדים דורשים חוק גיוס עד סוף מושב הקיץ של הכנסת – בעוד כחודש. המערכה נגד איראן לא שינתה את הדרישה, אלא רק השהתה אותה. כעת, בפתח שבוע פוליטי ללא מלחמה, החרדים שוקלים להודיע מחר על חזרה למתווה החרם על הצבעות הקואליציה בימי רביעי.
במסגרת המהלכים לחידוש החרם, הרב משה הלל הירש, ממנהיגי הציבור החרדי, שוחח במהלך היממה האחרונה עם חברי הכנסת של דגל התורה לקראת ההחלטה האם להמשיך ולהצביע נגד החקיקה של הקואליציה, או לשוב ולהצביע עם הקואליציה.
השיח לגבי ההצבעות נעשה על רקע טיוטת החוק שנדונה בין חברי הכנסת החרדים ליו”ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין. כזכור, יממה לפני התקיפה באיראן, הכנסת הפילה את הצעת החוק של האופוזיציה לפיזור הכנסת, כאשר חברי הכנסת החרדים הצביעו נגד ההצעה לאור הסיכומים מול אדלשטיין.
החרם על הצבעות הקואליציה, במידה ויינקט, יכול להתרחב גם להצבעות במליאה בימי שני. המשמעות היא הפלה של הצעות חוק ממשלתיות – מהלך שיכול להביא לפירוק הקואליציה. בימים שבין פגרת הפסח ועד לתקיפה באיראן, החרדים החרימו את ההצבעות בימי רביעי – מה שגרם לפקק חקיקה בחוקי הקואליציה.
כזכור, בכיר במפלגות החרדיות אמר בשיחה עם “מעריב” כי ראש הממשלה בנימין נתניהו יידרש לקדם את חוק הגיוס בהתאם להסכמות שהושגו בין המפלגות החרדיות ליו”ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין, כיממה לפני פרוץ המלחמה מול איראן.
לדבריו, המלחמה והניצחון הישראלי שהיא הביאה בסופה “אינן משנות דבר” מבחינת המפלגות החרדיות, והן דורשות שנתניהו יעמוד במתווה שסוכם ויכפה את קידום החוק בוועדת חוץ וביטחון ולאחר מכן במליאה במהירות. “חוק הגיוס יעבור בכנס הזה בקריאה שנייה ושלישית, או שנתניהו יגלה שלמרות הניצחון – אין לו קואליציה”, אמר הבכיר.
לדברי הבכירים, המפלגות החרדיות יעמדו על דרישתן להעביר את החוק, ללא קשר להתפתחויות הביטחוניות האחרונות. “מי שחושב שהמלחמה תשנה את סדר העדיפויות שלנו – טועה. קודם כל ולפני הכל, יש את לימוד התורה ואנחנו לא נוותר על התורה ועל לומדיה”, נאמר.
כזכור, על פי המתווה החדש שסוכם כיממה לפני התקיפה הישראלית באיראן, גיל הגיוס יעמוד על 18 עד 26. המדינה הציבה יעדי גיוס ברורים: בשנה הראשונה — 4,800 חרדים, בשנה השנייה — 5,700, ובתוך חמש שנים — מחצית מכלל בני ה־18 החרדים בכל שנה יידרשו להתגייס.
החוק כולל סנקציות אישיות כבר מהשנה הראשונה: רווקים שלא יתגייסו לא יוכלו לצאת מהארץ (למעט מי שיקבל אישור מוועדת חריגים), לא יוכלו להוציא רישיון נהיגה, לא יקבלו נקודות זיכוי במס הכנסה, ולא ייהנו מסבסוד ללימודים אקדמיים. בנוסף, תתבצע בדיקה חצי-שנתית של עמידה ביעדים. אם היעדים לא יושגו — תישלל מהציבור החרדי הנחה במעונות יום ובהסעות ציבוריות לחצי השנה שלאחר מכן.
אם גם אחרי שנתיים לא יושגו היעדים, ייכנסו לתוקף סנקציות כלכליות נוספות: הפסקת מימון מעונות יום, שלילת הנחות בתחבורה הציבורית, ביטול סבסוד דירות בפריפריה, שלילת דמי ביטוח לאומי וביטול ההשתתפות בתוכנית מחיר למשתכן. בשנה השלישית, אם הכישלון יימשך — יתווספו שלילת סבסוד מס רכישה לדירה ראשונה ושלילת סבסוד לצהרונים. בשנה הרביעית, אם המדינה לא תעמוד ביעדים — החוק יבוטל.
גם הישיבות ייפגעו כלכלית בהתאם לנתוני הגיוס: אם 95% מהיעד יושגו — התקציב יישאר. עמידה של 75% עד 95% מהיעד — תקציב הישיבה יקוצץ עד מחצית. מתחת ל־75% עמידה ביעד — תקציב הישיבה יבוטל לחלוטין.
עוד נקבע כי עם כניסת החוק לתוקף, כל בני הישיבות בגילאי 18 עד 26 יחזרו ל”בריכת הגיוס” ויצטרכו להסדיר מחדש את מעמדם מול הצבא. גם עריקים יוכרו זמנית כמי שמעמדם מוסדר.
אם במשך שלוש שנים רצופות לא יושגו היעדים, תוקם ועדה ציבורית שתבחן את הכשלים ותמליץ על צעדים מחמירים, כולל תיקוני חקיקה. במקביל, תוקם ועדה מקצועית שתבדוק מסלולים מותאמים למגזר החרדי, ויוכלו להמליץ על הקלות בעונשים, רק אם הצבא יאשר שהמועמדים עומדים בדרישות.
