טל בארי, ראש מחלקת המחקר במרכז עלמא לחקר אתגרי הביטחון בצפון, מפרסם ניתוח מקיף תחת הכותרת: “מדוע חיזבאללה לא הצטרף לצד איראן במלחמה נגד ישראל ‘עם כלביא’”, ובו הוא מציג תזה הסותרת את ההסברים הפופולריים להימנעות ארגון הטרור ממעורבות ישירה בלחימה לצדה של איראן. עוד מציין: “ישנו פער גדול בין המצג הקיים על חולשת חיזבאללה לכאורה, לבין המציאות האמיתית”.
בארי מתייחס למלחמה שהתנהלה בין ה-13 ביוני ועד ה-24 ביוני 2025 – מלחמת “עם כלביא”, בה ישראל נלחמה באיראן ישירות – וטוען כי בניגוד להערכות המקובלות, חיזבאללה לא הצטרף ללחימה לא בגלל שהוא מורתע או נמצא תחת לחץ פנימי, אלא מסיבה אחת ברורה: “לא ניתן לו ציווי דתי”.
לדבריו, “לכל אורך המלחמה נגד איראן (‘עם כלביא’), מה-13 ביוני ועד ה-24 ביוני 2025, נמנע חיזבאללה מלהצטרף למלחמה לצדה של איראן כנגד ישראל. זאת גם כאשר ישראל המשיכה במקביל במדיניות ההתקפית של ‘כיסוח הדשא’ כנגד פעילותו בלבנון והמשיכה לתקוף מטרות ארגון הטרור ולסכל את פעיליו”.
בארי מסביר כי קיימות שתי טענות פופולריות להבנת ההימנעות של חיזבאללה מהצטרפות ללחימה:
1. היבט פנימי לבנוני – חיזבאללה נחלש בשל לחץ חברתי, פוליטי וכלכלי בתוך לבנון.
2. היבט חיצוני מול ישראל – טענה כי ארגון הטרור מורתע בשל תוצאות המלחמה הקודמת והמשך הפעילות הצבאית הישראלית נגדו.
אך להערכתו, שתי הטענות אינן מספקות.
“ההיבט הפנימי אכן קיים”, מודה בארי, “ברם, להבנתנו, הטענה המתבססת עליו נותנת לו משקל יתר בהקשר ההשפעה על מעמדו של חיזבאללה וקבלת ההחלטות שלו. ישנו פער גדול בין המצג הקיים על חולשת חיזבאללה לכאורה, לבין המציאות האמיתית.”
לדבריו, “מנוע הצמיחה האזרחי של חיזבאללה – ‘חברת ההתנגדות’, הבייס השיעי של חיזבאללה, שהוא ‘קהל שבוי’ – ממשיך להיות מתוחזק ונתמך על ידי תשתית אזרחית רחבה של חיזבאללה. תשתית זו מנוהלת על ידי המועצה המבצעת והיא מתפקדת באופן מקביל לתשתית מדינתית לבנונית קורסת ולא מתפקדת.”
בארי מציין כי קיימים אמנם “לא מעט קשיים כספיים לטובת השיקום האזרחי”, אך התשתית עדיין פועלת. לדבריו, “חיזבאללה, אם וכאשר, יכול להיות מושפע אפקטיבית רק מלחץ האקלים של הבייס השיעי. האם מדובר כיום בלחץ משמעותי? התשובה לכך היא שלילית בעיקר בגלל עקרון ‘הקהל השבוי’”.
הוא מוסיף כי “הטענה כי חיזבאללה מורתע יוצרת אשליה מסוכנת ומחזירה אותנו לימים שקדמו ל-7 באוקטובר 2023.”
בארי מצטט דברים שכתב אבראהים אלאמין, העורך הראשי של עיתון אל-אח’באר – השופר המרכזי של חיזבאללה – שבוע לפני הפסקת האש ב-27 בנובמבר 2024: “העימות הנוכחי (הלחימה של חיזבאללה נגד ישראל שהחלה ב-8 באוקטובר 2023) הוא רק עוד סבב במלחמה נגד ישראל אותה יש להשמיד, ולצורך כך חיזבאללה יפעל לשקם את יכולותיו ולהתעצם מחדש…”.
לטענת בארי, זהו “משפט שהוא למעשה תמצית תפיסת הליבה של חיזבאללה: אין שלום. אין פשרות. יש אידיאולוגיה אחת והיא התנגדות מזוינת בלתי פוסקת. ליבת חיזבאללה – ההתנגדות המזוינת – היא לא אמצעי, אלא זהות. חיזבאללה פה כדי להישאר.”
עוד הוא מדגיש: “המילה ‘מורתע’ אינה קיימת בלקסיקון של ארגון אידיאולוגי–דתי קיצוני כמו חיזבאללה (וכמו חמאס…). ההחלטות של חיזבאללה בדבר ביצוע פעילות צבאית / טרור כלשהי ופתיחה במלחמה מתקבלות על בסיס ציווי דתי. אינטרס רלוונטי כלשהו (במקרה שלנו אינטרס השיקום), הוא פרמטר מחזק לקבלת ההחלטה.”
בארי טוען כי “לא יצא ציווי דתי לחיזבאללה להצטרפותו למלחמה לצידה של איראן כנגד ישראל. אומנם, כפי שפורסם, היו כנראה לחצים איראניים על חיזבאללה להצטרף, ברמת הדרג האופרטיבי – צבאי, אך הציווי הדתי בושש מלהגיע. הוא לא הגיע מ’הווליאת פקיה’ (שלטון חכמי הדת), קרי: המנהיג העליון באיראן והמנהיג הנוכחי של חיזבאללה לא נתנו ציווי כזה.”
לדבריו, אינטרס השיקום – בעיקר בהיבט הצבאי – הוא אינטרס מחזק לכך שחיזבאללה לא רצה להסלים.
“חיזבאללה צריך זמן. חיזבאללה צריך את ‘השקט השיקומי’. לכן, האינטרס שלו הוא לא לגרום להסלמה משמעותית מול ישראל שתפגע קשות באינטרס השיקום שלו.”
לדבריו, בניתוח הסיכונים של חיזבאללה, “המצב הנוכחי של ‘כיסוח הדשא’ הישראלי הוא מצב שניתן לספוג אותו ושניתן עדיין לנהל בו שיקום סביר.”
“איננו יודעים מדוע לא הגיע הציווי הדתי והאם נשקלה האפשרות לתת ציווי כזה,” מבהיר בארי, “אבל אם הציווי הדתי היה מגיע, חיזבאללה היה מצטרף למלחמה לצידה של איראן. במקרה כזה, הטענות הפופולריות בדבר לחץ פנים לבנוני על חיזבאללה וכי ‘חיזבאללה מורתע’ היו קורסות.”
לסיכום, בארי מדגיש כי ישראל “פגעה ביכולות הצבאיות של חיזבאללה בצורה קשה מאוד – אבל לא ריסקה אותן.”
לדבריו, “למרות הקשיים והאתגרים העומדים בפני חיזבאללה (שייתכן אף ויתעצמו בעקבות תוצאות המלחמה עם איראן), תהליכי השיקום ובניין הכוח הצבאי מחדש של חיזבאללה נמצאים בעיצומם. ייתכן אף כי המשאבים הכלכליים שעדיין קיימים, מנותבים בעיקר למטרה זו, גם על חשבון השיקום האזרחי הנוגע לבייס השיעי, שהוא ‘קהל שבוי’ בכל מקרה.”
בארי מוסיף: “היחידות השונות בחיזבאללה בונות ומתאימות מחדש את התוכניות האופרטיביות שלהן, ‘מחשבות מסלול מחדש’, משקמות את יכולותיהן ואף מכינות תשתית לביצוע פעילות טרור כנגד ישראל מלבנון ואף מחוץ ללבנון. להערכתנו, יחידות חיזבאללה הרלבנטיות, יכולות להוציא לפועל כיום, בכל רגע נתון, פעילות כנגד ישראל.”
“בהינתן פקודה (הציווי הדתי), חיזבאללה יכול היה להערכתנו להצטרף למלחמה לצידה של איראן, הן מבחינת יתירות ארסנל והן מבחינת יכולת אופרטיבית–צבאית.”
