פרק הבכורה של “חוליגנים”, הסדרה החדשה של “כאן 11”, שודר אמש (שני). התיאור הרשמי שלה: סדרת דרמה-מתח חברתית שבמרכזה צעירים משולי החברה, המוצאים שייכות ומשפחה חלופית במועדון אוהדים קיצוני של קבוצת כדורגל.
מתוך התיאור של הסדרה אפשר להבין שכדורגל הוא לא הנושא המרכזי בסדרה, וזה אכן המקרה – מרבית העלילה מתרחשת מחוץ לאצטדיון, אבל כמובן אי אפשר לדבר על קבוצות אוהדים ועל מעלליהם היום יומיים בלי לראות אותם שרים שירים ביציע וזורקים אבוקות למגרש. אם חשבתם לא לצפות בגלל השיוך לכדורגל – אתם יכולים להסיר את החשש.
אז לפני הכול, ביקורת בלי ספוילרים – הסדרה תכניס אתכם במהירות טובה לעולם שלה, ובניית הדמויות והאקשן נעשית בהדרגה כדי שמצד אחד לא תקבלו יותר מדי מידע ותשכחו שמות או תפקידים, ומצד שני יש מספיק מידע חדש שמועבר בכל סצנה כדי לא להשתעמם ולהרגיש שעומדים במקום.
הסדרה עוררה לא מעט ביקורת בגלל הספציפיות שלה – יש שיגידו שקבוצת “בני ירושלים” וארגון האוהדים “שומרי החומות” הם ייצוג אמיתי לכאורה של ארגונים מוכרים, ואי אפשר לפספס את זה בסמלים שרואים בסדרה, בצבעי הקבוצה וגם בשירים שהאוהדים שרים ביציע.
ב”כאן” כבר הצהירו בעקבות תלונות ופניות שמדובר בסדרה בדיונית לחלוטין ושהיא אינה אמצעי לביקורת על קבוצה ספציפית או מיצג מהימן של אחת מהן, אבל יש אנשים בקרב עולם הכדורגל (וגם מחוצה לו) שלא משוכנעים בכך. בינתיים הפרקים הראשונים מבטיחים מאוד, ונראה שיש למה לצפות בהמשך.
ועכשיו נדבר קצת על פרטים מהעלילה (אזהרת ספוילרים)
הדמות הראשונה שאנחנו רואים על המסך היא מנחם (מני) אזולאי (בן סולטן), חייל צעיר שלא מסתדר במסגרת הצבאית – וזו לא הפעם הראשונה שבה הוא לא מרגיש שייך. מני עומד מחוץ לאצטדיון טדי, ומוכר שתייה בעגלת קניות לאוהדים שבדיוק יצאו מהמשחק. הוא צופה באלימות בין האוהדים של שתי הקבוצות שזה עתה סיימו את המשחק, אבל לא מתערב כי הוא “לא אוהב כדורגל”.
אפילו שאין לו קשר לשום קבוצה או ארגון אוהדים, מני מבחין בקטטה נוספת מסביב לרכב, ושומע את אחד האנשים מבקש עזרה. ברגע לא ברור של גיבור-על מסרט מארוול, מני מחליט לנטוש את העגלה שלו ורץ לעזרתם. במהלך הקטטה הוא הודף שוטר לאחור, שנפצע קשה ומובהל לבית החולים. בסופו של דבר כל המעורבים נכנסים למעצר.
מני מוצא את עצמו מצד אחד מתחבב על עובד חממי (שון סופטי), ראש ארגון האוהדים “שומרי החומות” – אבל גם עלול למצוא את עצמו בכלא בגלל השוטר שנפצע בגללו, ולשם נכנסת לתמונה רב-פקד אלינור מדמוני (דיקלה), שמנסה להפעיל את מני לטובת המשטרה כדי לחשוף את הפעילות העבריינית שהיא חושדת שיש בארגון. במקביל גם מכירים את המשפחה של מני – אמא שאינה בקו הבריאות, אחות צעירה יותר שהוא אוהב מאוד, ואבא חורג שמנסה להיות הורה טוב אבל לא מפחד לנסות לחנך כשצריך.
בשתי סצנות האלימות הראשונות של הסדרה – הקטטה שממש מחוץ לאצטדיון וגם זו סביב הרכב – ה”כוראוגרפיה” לא הייתה מהודקת, מה שקצת הקשה להיכנס לאווירה. למאוכזבים, בהמשך זה משתפר. ההחלטה של מני גם לא הייתה ברורה, הוא יכול היה פשוט להסתובב ולהמשיך בדרכו כמו שעשה עד עכשיו. ייתכן שמדובר בהחלטה שנבין בהמשך מהרקע, או יכול להיות שמדובר ברגע שהיה הכרחי רק להתנעת העלילה.
אחד האלמנטים המרכזיים בסדרה הוא משחקי כוחות. הדמויות מדברות זו עם זו על “טובות” ועל החזרה באותו מטבע, ויש גם לא מעט מאבקים בירוקרטיים להתמודד איתם מצד מוסדות ציבוריים. גם בתוכם כבר נחשפים בשני הפרקים הראשונים למאבקים כאלו, ומכירים כמה דמויות במשטרה ובעיריית ירושלים שיפריעו לדמויות שתבחרו לאהוב לממש את המטרות שלהן.
במהלך הצפייה הצלחתי לנחש לא מעט שורות של דמויות שונות, אבל זה לא בהכרח משהו רע. להיפך, יכול להיות שזה מעיד על כותבים שיודעים מה הצופה רוצה לראות על המסך. אפילו שכבר קראתם קצת ספוילרים, נסו בעצמכם לבדוק אם אתם יודעים מה הדמות הבאה עומדת לומר. זה אולי מוריד קצת מהיכולת להיות מופתעים מטוויסטים, אבל לפעמים פשוט לא צריך אותם.
