יום איכות הסביבה הוא הזדמנות להעלות שאלות נוקבות – לא רק על מצבה של הסביבה, אלא גם על תפקידם של הגופים העסקיים בשימורה. האם אחריות תאגידית הפכה למושג ריק מתוכן, או שהיא בכל זאת כלי אמיתי לשינוי סביבתי? בין יוזמות מקומיות לדיווחים גלובליים, מסתמן שדווקא הלחץ הציבורי והרגולטורי מתחילים להניב תוצאות, גם אם חלקן עדיין קוסמטיות בלבד.
בעוד בישראל אין חקיקה שמחייבת חברות מסחריות לדווח על ביצועים סביבתיים, המגמה ברורה: יותר ויותר תאגידים מאמצים נורמות של שקיפות וקיימות סביבתית. חברות כמו שטראוס ובזק מפרסמות דוחות קיימוּת, ולעיתים מצטרפות ליוזמות וולונטריות של המשרד להגנת הסביבה. עם זאת, במרבית המקרים מדובר ביוזמות נקודתיות סביב יום איכות הסביבה, בעוד יישום מדיניות סביבתית עקבית לאורך השנה עדיין אינו בגדר נורמה. ארגוני סביבה טוענים שהפער בין ההצהרות לשטח ניכר, ושהכל מתחיל בחינוך.
בסיס הקורס “אתחול אופנה” בשנקר מאפשר לאתחל מחדש את הענף, ולהסיט אותו מהמהלך הקפיטליסטי שלכאורה טבוע בו בהגדרה. הוא מאפשר לסטודנטים את האפשרות לבחור אם לעצב מחומרים קנויים או מכאלו ממוחזרים, או אם פשוט לעשות REUSE – שימוש מחדש. הדגש של הקורס הוא הנחלת ראייה אחראית על בגדים ועל אופנה.
“אנחנו מטמיעים את חשיבות הערך שבהפרדה בין חומרים טבעיים לסינטטיים, מתוך חשיבה על ‘יומם האחרון’, במטרה להבנות מערך חשיבה אחראי שמציב אלטרנטיבה של שימוש חוזר בביגוד, בטקסטיל שיצא ממעגל הצרכנות ושמופנה להטמנה בשטחי אדמת אפריקה או צ’ילה”, מסבירה אורית פרייליך, מרצה בכירה במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר – הנדסה, עיצוב, אומנות.
איך המידע הזה מסייע לסטודנטים?
“הוא מציע להם אפשרות לחשוב איך הם יכולים לשנות את תהליך העיצוב דווקא בגלל שימוש בחומרים משומשים או ממוחזרים. היות שאנו מוסד אקדמי ואיננו ב’תעשייה’, אנו משתדלים לתת את הידע ואת הכלים לבחון את המציאות במשקפיים של אחראיות סביבתית, לאתר את המקומות שבהם ניתן לפעול אחרת ולהציע לחשוב מחוץ לקופסה כדי להביא את השינוי המיוחל”.
פרייליך, שעד פרוץ המלחמה ניסתה באופן עצמאי וללא הצלחה ליצור קשר עם חברות מחזור, מעריכה שרק חקיקה ואכיפה יביאו לשינוי מעשי ומנטלי בקרב קהל הצרכנים בישראל. ועדיין, היא לא איבדה תקווה. “הקורס במהותו שואף לחנך. אני רואה בסטודנטים שלי שגרירים, שבסיום הלימודים, כשייכנסו לעבוד בתעשייה בארץ ובעולם, יהיו אלו שיטמיעו את הידע שצברו במקום עבודתם החדש”.
הקפדה אקולוגית
שרונה רומנו לזר, שהקימה לפני 17 שנים את חברת OrganicZone ואת המותג ecolove לשיווק מוצרים אורגניים ואקולוגיים, חיה את התחום האקולוגי מבחינה אישית ומקצועית, ומקפידה עליו בכל אספקט בחייה. “המשמעות בניהול חברה עם אחריות סביבתית היא שבנוסף לשיקולים העסקיים המקובלים – כמו רווחיות, ערך ללקוח, תחרותיות ועוד – נכנס שיקול נוסף, והוא השיקול האקולוגי”, היא אומרת. “ממש בימים האחרונים, אחרי תהליך ממושך, החלטנו לוותר על השקת מוצר חדש, רק כי הוא לא תאם ב־100% את האג׳נדה הסביבתית שלנו”.
אפשר להגיע לחברה שהיא 100% אקולוגית?
“בסקאלה של אקולוגי וירוק מול מזהם, אנחנו עושים את המאמצים להיות הכי קרובים לירוק. לא תמיד יש פתרונות טכניים, אבל אנחנו תמיד מנסים לשפר את המצב ולהציע פתרונות מאוזנים, ולרוב הרבה יותר ידידותיים לסביבה ממה שנמצא על המדף. המסר שחשוב להעביר הוא שזה לא 0 או 100. לא חייבים לעבור לאורח חיים סגפני כדי להיות אקולוגיים. אם כל אחד יעשה שינוי קטן, הן עסקים והן אנשים פרטיים, השינוי הגדול יגיע”.
מה המשמעות של הקמת חברה עם ליבה אקולוגית?
“לבנות DNA עסקי שמתבסס על אחריות סביבתית מהשלב הראשון, ולא רק בתגובה לרגולציה או מגמות שוק. מדובר בהחלטה עמוקה לראות את הצלחת החברה בתור חלק בלתי נפרד מהיכולת שלה לעשות טוב לסביבה ולחברה. הערכים הסביבתיים הם חלק מרכזי בכל קבלת החלטה עסקית. בתור מנכ”לית ומייסדת OrganicZone אני מאמינה שהובלת אג’נדה של איכות סביבה זו לא סיסמה, אלא מחויבות יומיומית שמוטמעת בכל היבט של הפעילות – מהאריזה, דרך חומרי הגלם ועד למעגלי החיים והעבודה היומיומית במשרד ובשטח”.
איך זה בא לידי ביטוי?
“המוצרים שלנו מבוססים על רכיבים ממקור טבעי, ללא כימיקלים מזיקים, פרבנים או רכיבים סינתטיים. זה מונע ומפחית זיהום, שומר על בריאות המשתמשים ועל המערכת האקולוגית. אנחנו בוחרים להשתמש באריזות מחומרים הניתנים למחזור, בפלסטיק ממוחזר או בקנה סוכר, ומייצרים מקומית ובאופן מצומצם. המותג ecoLove מיוצר בישראל, מה שמפחית הובלות מיותרות ומקטין את טביעת הרגל הפחמנית. ומובן שכל המוצרים שלנו הם VEGAN, ללא ניסויים או רכיבים מן החי”.
מה ההבדל בין חברה עם ליבה סביבתית לבין חברה שיש לה מנהלת אחריות תאגידית?
“הראשונה חיה את הערכים הסביבתיים בכל הדרגים וההחלטות. אנחנו שואלים את השאלות בתחילת התהליך, ואם משהו לא מסתדר עם האג’נדה האקולוגית, נמצא את הדרך לעשות טוב. לעומת זאת, בחברות רבות אחריות תאגידית היא שכבת ניהול, שמנסה לאזן בין שורת הרווח לערכים. לעיתים זה מהלך פנימי ואמיתי, ולעיתים זה יותר חלק מהיענות לרגולציה ויחסי ציבור. ועדיין, כל שינוי קטן יוצר השפעה גדולה. השאלה כמה חברות גדולות נותנות מקום להחלטות אסטרטגיות של מנהל אחריות תאגידית. כי לחברות הגדולות יש את ההשפעה המהותית”.
מה החזון שלך?
“בחזון שלי חברות שמובילות שינוי סביבתי הן לא רק מגיבות – הן יוזמות, שואלות מה נכון ולא רק מה משתלם, ויודעות שגם בעולם העסקי של היום אפשר למצוא פתרונות לאתגרים וגם להיות רווחיים”.
מחויבות בינלאומית
בארה”ב המגמה מקבלת ביטוי ברמות שונות, בעיקר דרך לחץ של משקיעים מוסדיים וחקיקה. אלא שבמקביל לעלייה בדיווח הסביבתי גוברת גם הביקורת הציבורית כלפי חברות שמציגות תדמית ירוקה לצורכי שיווק בלבד – תופעה שמכונה Greenwashing, או במילים אחרות: האחריות התאגידית קיימת, אך לא תמיד אחראית.
האיחוד האירופי הקפדני מוביל רגולציה נרחבת בתחום ה־ESG, שמחייבת חברות לדווח על טביעת הרגל האקולוגית שלהן, לרבות פליטות גזי חממה, שימוש בחומרי גלם ופגיעה במגוון הביולוגי. כך למשל מקפידים במזקקה של מקאלן בסקוטלנד, שהוקמה בשנת 1824 ושוכנת בלב אחוזה במרכז אזור הספייסייד, לשמור על הסביבה בתור חלק בלתי נפרד מהזהות של הוויסקי.
“יש לנו אחריות עמוקה לשמור על הסביבה”, אומר ניב בן ליש, שגריר מקאלן בישראל. “כחלק מהאחריות הזו שטח המזקקה משמש בית למגוון רחב של בעלי חיים וצמחייה טבעית, השומר על איזון אקולוגי עדין וחשוב”.
ומה קורה כשצריך לחדש?
“המזקקה החדשה עוצבה בהשראת הגבעות של סקוטלנד, מתוך מטרה אמיתית להשתלב בטבע של אזור ספייסייד. גג המזקקה נחשב היום לאחד מהגגות הטבעיים הגדולים באירופה”.
מזקקת מקאלן הציבה לעצמה יעד שאפתני של שימוש ב־100% אנרגיה מתחדשת עד שנת 2030. “כבר בשנת 2023 היא הגיעה ל־95%”, אומר בן ליש, ומבהיר שקיימות מלווה את החברה בכל היבט של העשייה, גם כשמדובר בתהליכים שנמצאים מאחורי הקלעים – למשל הליך מחזור פנימי שמבוסס בין השאר על שימוש חוזר במשאבים. “יש לנו מנהל שאמון על תהליך תפעול וייצור החביות, והוא מפקח בקפדנות על כל שלב ושלב בתהליך, במטרה להבטיח שאנחנו שומרים לא רק על האיכות, אלא גם על משאבי העץ בצורה הכי יעילה ומדויקת. אנחנו שואפים להטמיע את הגישה הסביבתית שלנו בכל פרט, מהקטן לגדול. וכך אנו גם דורשים מהספקים שלנו – לוודא שמה שאנחנו עושים היום לא יפגע בדורות הבאים”.
אחד הביטויים המוחשיים למחויבות של מקאלן לקיימות הוא באמצעות The Harmony Collection – סדרה שנתית במהדורה מוגבלת, שמוקדשת כולה לערכים של קיימות, השראה וחיבור לטבע. “זו כבר השנה הרביעית ברציפות שאנחנו משיקים מהדורה חדשה בסדרה הזו. כל אחת מהן מתמקדת בנושא אחר – אבל תמיד עם דגש ברור על שימוש בחומרים ממוחזרים וברי־קיימא, גם באריזות וגם בתוויות. היו לנו מהדורות שנוצרו בהשראת פולי קקאו, קפה ערביקה ואפילו האחו הסקוטי – ובימים אלו אנחנו גאים להשיק את המהדורה הרביעית: Vibrant Oak, שנולדה מתוך שיתוף פעולה מיוחד עם Cirque du Soleil. גם הם, כמונו, רואים בטבע מקור השראה וכוח שמצריך אחריות”.
מדוע בעצם אתם עושים זאת?
“אנחנו מאמינים שכשעובדים בסביבה שמעריכה את הטבע ומכבדים אותו זה מחלחל לכל מי שמעורב, מהעובדים ועד המבקרים. זו האחריות שלנו – לא רק לשמור על הסביבה שלנו, אלא גם ללמד ולהעביר את זה הלאה לדור הבא”.
אחריות כפולה
יש חברות בינלאומיות שבמהות הפעילות שלהן קיימת ליבה של אחריות סביבתית. חלק מגישת הקיימות של חברת רויאל קנין (Royal Canin), היצרנית הבינלאומית של מזון פרמיום לכלבים ולחתולים, היא ליצור עולם טוב יותר למען בעלי החיים באמצעות קידום הבריאות והרווחה שלהם.
“רויאל קנין עובדת עם מקבלי החלטות ומשפיענים ומשתפת פעולה עם ארגונים ועמותות”, מספר עמנואל וסרמן, סמנכ”ל הכספים של רויאל קנין יורו־אסיה. “אנו תומכים גם באירועים מדעיים, בתוכניות הכשרה וביוזמות שמטרתן פיתוח וטרינרים, שכן מאמצים אלה תורמים ישירות לקיימות, בריאות ורווחת בעלי חיים. בישראל אנו משתפים פעולה במימון ימי אימוץ ואירועים, ותורמים מזון לארגוני אימוץ כלבים וחתולים, כגון למען החיות וארגוני רווחת בעלי חיים, כולל אספקת ערכות אימוץ הכוללות שקית מזון איכותית ממוצרי החברה ללא עלות, על מנת לסייע לבעלים חדשים בתהליך ההסתגלות, ולסייע בהבטחת תזונה מתאימה לחיות המחמד המאומצות”.
מעבר ל־DNA הטבעי של החברה, רויאל קנין נוקטים פעולות במטרה למזער את טביעת הרגל הסביבתית – באמצעות המוצרים עצמם, שכוללים חומרים מזינים, וגם בפעולות למען האקלים, הגברת מחזור האריזות ופיתוח מקורות ברי־קיימא למזון לחיות מחמד ולשרשרת האספקה. “בתור חלק מקבוצת מרס (Mars) נקטנו פעולות, בחמש השנים האחרונות ויותר, של צמצום פליטת גזי חממה – אנו מכפילים את מאמצי הפחתת הפחמן שלנו לאורך שרשרת הערך המלאה, ובמסגרת מטרות הקבוצה לצמצם את פליטת גזי החממה ב־50% עד 2030, ולהגיע לאפס נטו עד 2050,” אומר וסרמן.
ברויאל קנין שואפים גם להפוך את מארזי המזון ל־100% ניתנים למחזור, ומעודדים מעבר לשימוש במקורות ימיים (שמן אצות) במקום בבקר וביבול סויה, כדי למנוע ניצול וכריתת יערות ולצמצם את פליטת גזי החממה. כדי להגן על הדגים החברה מפחיתה את השימוש בשמן הדגים במזון, ומשתמשת יותר בחלבונים אלטרנטיביים. בנוסף, החברה פועלת למיקור חומרי גלם ממקומות בקרבת המפעלים, כדי להפחית את טביעת הרגל הסביבתית הנגרמת על ידי תחבורה ולוגיסטיקה.
במקומות שבהם אריזות עדיין נחוצות, רויאל קנין שואפת ש־100% מהן יהיו ניתנות לשימוש חוזר, למחזור או לקומפוסטציה (הדשנה), להפחית את השימוש בפלסטיק “בתולי” חדש ב־25% ולשלב 30% תוכן ממוחזר באריזות הפלסטיק.
