שיעור הגידול של בהלוואות למשקי הבית קפץ ב-2024 ב-6.6%, לעומת 2.3% בשנה שעברה – כך עולה מדו”ח בנק ישראל לסיכום השנה שעברה, שמתפרסם היום (רביעי). האשראי לדיור, כלומר המשכנתאות, הובילו את הזינוק בהלוואות – כאשר היקף המשכנתאות החדשות גדל השנה בכ-30%. זאת, תוך גידול השימוש בהלוואות “בולט” במסגרת מבצעי מימון של הקבלנים ועלייה במדדי הסיכון של המשכנתאות.
עוד מדווחים בבנק ישראל כי הגידול בתיק הנכסים של הציבור היה השנה גבוה בהשוואה לשנים קודמות. “עלייה ניכרת הקיפה את כל רכיביו, ובלטה במניות ובאג”ח, הן המקומיות והן בחו”ל”, לשון הדו״ח.
שוק הדיור: המחסור בעובדים הביא לירידה בסיומי הבניה; מחירי השכירות קפצו ב-4%
אחת הנקודות העיקריות שמודגשות בדו”ח היא הקושי שיצר המחסור בעובדים בענף הבינוי, אשר היה חמור במיוחד בשנת 2024. זאת בשל איסור כניסתם של פועלים פלסטינים עם פרוץ המלחמה. מחסור זה הביא להתארכות משך הבנייה, וכתוצאה מכך – להאטה וירידה בסיומי הבנייה, לירידה של היקף הבנייה ולהגדלת עלויות המימון של הקבלנים. בבנק מציינים כי חלה פגיעה חמורה עוד יותר בהתחלות הבנייה שלא למגורים. על כן, הדו”ח מציין כי “המחסור בעובדים לא-ישראלים בענף מחדד את חשיבות שיפור כוח האדם בו תוך הגברת מוכנותם של העובדים להטמעת תיעוש, אשר יפצה על המחסור בכוח עבודה”.
היקף העסקאות לרכישת דירות גדל השנה לצד עלייה של 7.3% במחיריהן ועלייה במלאי הדירות הלא מכורות. זאת, ככל הנראה, על רקע החששות מהיצע מוגבל בעתיד בשל הירידה הנוכחית בהיקף הבנייה, והצורך בשיקום נזקי המלחמה. עוד צוין כי עליית הביקוש לדירות חדשות הובילה את הגידול של היקף העסקאות בדירות, והועצמה על ידי מבצעי מימון שהציעו הקבלנים. בבנק, כזכור, הכריזו בתחילת השבוע על הגבלות מרסנות לאותם מבצעי 90/10 ו-80/20, מחשש להיווצרות בועת נדל”ן.
למרות אתגרי המלחמה אישרו מוסדות התכנון ב-2024 כ-204,000 יחידות דיור, חלקן במסגרת תוכניות לשיקום הדרום והצפון. אולם בחלק מהתוכניות המאושרות המעבר מאישור לביצוע מחייב הסרת חסמים לא פשוטים. מספר יחידות הדיור ששווקו על ידי רמ”י במכרזים עם זוכה וללא מכרז נותר יציב ביחס ל-2023, אך בהשוואה לשנים 2021 ו-2022 מדובר בצמצום תוך ירידה של מחירי הקרקעות.
בבנק ישראל מוסיפים כי פינוי יישובים מהדרום ומהצפון צמצם את המלאי האפקטיבי של הדירות, והגדיל את הביקוש לשירותי דיור בשאר האזורים. כנגד זאת מיתנו את הביקוש לשירותי דיור זמינות של חדרי מלון, שסייעה לתת מענה למפונים, מאזן הגירה שלילי ושיעור גבוה של צעירים המשרתים במילואים. עליית מחירי השכירות הסתכמה ב-4%.
עוד צוין בדו”ח כי הממשלה יזמה “מגה הסכמי גג” להאצה של הגדלת היצע הדיור. המודל החדש מציב רף גבוה להיקף ההסכמים ולקצב המימוש, אך אתגרי תשתיות בתחומי התחבורה והמים, שכבר מעכבים את מימוש הסכמי הגג הרגילים, עלולים להוות מכשול גם בהסכמי ה”מגה”.
הרפורמה להסדרת לימודי רפואה בחו״ל תקטין את מספר הרופאים בכ-600 בשנה
בפרק אחר בדו”ח שעוסק ב”סוגיות רווחה”, מצוין החשש של בנק ישראל מירידה צפויה במספר הרופאים החדשים בארץ. לפי אחד הסעיפים בדו״ח, “רפורמת יציב”, שמסדירה את לימודי הרפואה בפקולטות בחו”ל, צפויה להפחית את מספר הרופאים החדשים (מקבלי הרשיון) בכ-400–600 בכל שנה החל מ-2026. צפוי כי השפעתה של הרפורמה תורגש במיוחד באזורים פריפריאליים.
“בשנים האחרונות יושמו מספר צעדים להגדלה משמעותית במספר הרופאים החדשים”, אומרים בבנק, “עם זאת, אמורות לעבור מספר שנים בין השפעת הרפורמה, החל מ-2026, לבין הבשלת צעדים אלה, מה שעלול להביא למחסור ברופאים חדשים בשנים הקרובות”.
“השפעתה של “רפורמת יציב” והעלייה הצפויה בביקוש לרופאים בשנים הקרובות, מדגישות את חשיבות יישומן של התוכניות להגדלת מספר הרופאים החדשים בישראל עם דגש על הפיזור הגיאוגרפי”, אומרים בבנק ישראל.
