המונים הגיעו הערב (רביעי) לכיכר החטופים לערב “זיכרון בסלון” המיוחד שנערך בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה. במהלך הערב שמעו המשתתפים את עדותה המרגשת של שורדת השואה עליזה לנדאו, והשתתפו בפאנל עם קובי אהל, אביו של החטוף אלון אהל, ענת אנגרסט, אמו של החטוף מתן אנגרסט, הזמר עברי לידר .
עליזה לנדאו שיתפה בזיכרון הראשון שלה מהשואה: “הזיכרון הראשון שלי מהשואה הוא מגיל 3. אני נולדתי באביב, באפריל. בדיוק האביב פורח באירופה. ובאותו יום שהאיכר בא להאכיל אותנו, היה לי יום הולדת ואבא שלי שר לי שיר ילדים בפולנית ליום הולדת”.
לנדאו סיפרה כי משפחתה התחבאה אצל איכרים: “האיכרים באותם שנים לא ידעו מה זה בית ספר, לא ראו כיתה מבפנים, לא ידעו קרוא וכתוב, אבל ידעו מה זה רעב.” היא תיארה כיצד משפחה שאימצה אותה “לאט לאט, בסבלנות אין קץ, החזירה אותי לחיים”.
בהמשך סיפרה לנדאו על “עוגת” יום ההולדת המיוחדת שקיבלה – פרוסת לחם עבה: “העוגה שהוא הגיש לי הייתה פרוסת לחם, אבל בעובי של 4-5 פרוסות, והיא הייתה מונחת על צלחת יפה, מפה רקומה. ובעיניי זו הייתה עוגת יום ההולדת הטובה ביותר שיכולתי לחלום עליה.”
קובי אהל, אביו של אלון אהל, שיתף כי הוא נכד לניצולי שואה: “סבא וסבתא שלי ניצולי שואה, סבא שלי ניצול אושוויץ, וסבתא שלי חיה במהלך המלחמה בבית של נוצרים, בעצם בזהות בדויה.” אהל חיבר בין סיפוריה של לנדאו למציאות הנוכחית: “כשבפועל אלון נמצא בסיטואציה, ואנחנו בעצם כרגע נמצאים בסיטואציה של חטופים בעזה, כאשר מדברים על אין אוכל, על התעללות. והיום זה קורה.”
הוא סיפר על בנו: “לפני שבוע שמענו את אליה מספר על אלון, והוא מספר שאלון מתעורר בלילה בצרחות על בסיס האירוע שהוא עבר במיגונית ב-7 באוקטובר. ואני זוכר את הסיפורים של סבתא שלי. סבא שלי היה מתעורר כל החיים שלו צורח בלילות ממה שהוא עבר באושוויץ ובכל תקופת המלחמה.”
ענת אנגרסט, אמו של מתן אנגרסט, התייחסה לקשר בין השואה למצב הנוכחי: “יש דברים מאוד דומים בין שני האירועים, אבל המסגור של האירוע הוא שונה, כי אחרי השואה בעצם קמה המדינה. והיום אותם תיאורים קרו על אדמת מדינת ישראל.” היא הוסיפה: “הקמנו את המדינה הזו כדי להגן עלינו, אז היא לא הגנה עלינו ב-7 באוקטובר והיא לא מגינה עלינו כל יום שיש לנו שם עוד אזרחים בעזה, שכנראה אפשר להחזיר אותם אבל בוחרים שלא”.
אנגרסט שיתפה ברגשותיה המורכבים: “באיזה סיטואציה אני נמצאת? גם דור שני וגם אמא לילד שנמצא בגיהנום. זה פשוט סיטואציה אין יותר מורכבת מזו”.
הזמר עברי לידר שיתף גם הוא סיפור אישי: “אמא שלי ניצולת שואה. היא נולדה בוורשה.” הוא סיפר כיצד אמו הוברחה מגטו ורשה: “אבא שלה לקח אותה יום אחד לגדר ליד השער, אחד השערים של הגטו, אמר לה שהיא חייבת להיות בשקט, אסור לה לבכות, אסור לה להוציא הגה. הכניס אותה לשק תבן כזה שהיה על גג של עגלה… הכניס אותה לשק הזה ואמר לה שלום, נפרד ממנה בעצם בפעם האחרונה. הוא לא ראה אותה יותר. הוא נרצח באושוויץ”.
