וופלים הם מזמן לא רק חטיף מתוק לילדים – אלא מוצר בסיסי הנמצא כמעט בכל בית בישראל. כבר מראשית קום המדינה, נכנס סגמנט הוופלים אל תוך סל הצריכה של משקי הבית, והפך לחלק בלתי נפרד מהרגלי הקניה שלנו. כיום, הצרכנים הישראלים נחשבים לאחד הקהלים המובילים בעולם בצריכת וופלים – ועם שוק תוסס הכולל מותגים בינלאומיים כמו לוואקר האיטלקי לצד מותגים מקומיים מובילים כמו שטראוס-עלית, נדמה כי מדובר במוצר שנוגע לכל שכבות האוכלוסייה. אך כמו בכל שנה – חג הפסח משנה את כללי המשחק.
וופלים בפסח: כשהביקוש עולה – גם המחיר ממריא
עבור רבים, חג הפסח מסמל לא רק הימנעות מחמץ, אלא גם הזדמנות לחזור למוצר אהוב שכבר הפך למסורת – אפיפית כשל”פ של עלית, שהפכה לאחד הסמלים המובהקים של החג. הוופל הכשר לפסח, שמיוצר מקמח תפוחי אדמה או קמחי קטניות כתחליף לקמח חיטה, נתפס לא רק כפתרון כשר, אלא גם כמענה לציבור נמנעי הגלוטן וחולי הצליאק, שנהנים מהמוצר גם לאחר החג.
השנה הכריזה שטראוס כי האפיפית האהובה תיוצר באופן סדיר לאורך כל השנה, אך המוצר – בעיקר בגרסתו הכשרה לפסח – נותר מוצר עונתי נחשק, והמחירים בהתאם.
פערים של עשרות ואף מאות אחוזים – על אותו מוצר בדיוק
סקר מחירים מקיף שביצענו לקראת חג הפסח גילה פערים דרמטיים במחירי הוופלים בין הרשתות השונות – ובין גרסאות החמץ לגרסאות הכשרות לפסח. הפערים בין המחירים עשויים להגיע לעד 90% (!) – על אותו מוצר בדיוק ובאותה כמות.
למשל, אפיפית כשל”פ של עלית במשקל 200 גרם נמכרת במחיר הנע בין כ-7.30 ש”ח ברשתות יוחננוף, יש חסד ורמי לוי – לבין מחיר שיכול להגיע עד 14 ש”ח ברשתות כמו טיב טעם ויילו. מדובר בפער של עד 90% בין הרשתות השונות. בממוצע, הצרכנים משלמים 50% יותר על גרסת הכשל”פ לעומת גרסת החמץ.
גם מותגים אחרים מציגים פערים גבוהים. כך למשל, אפיפית כשל”פ של כרמית במשקל 225 גרם נמכרת במחיר של כ-6.45 ש”ח ברמי לוי – ומגיעה עד 10.90 ש”ח בשופרסל דיל – פער של 69%.
אבל למה זה קורה? כדי להבין את ההבדלים, יש להתבונן במכלול הגורמים המשפיעים על המחיר
חומרי גלם מיוחדים – גרסאות הכשל”פ מיוצרות מחומרי גלם שאינם חמץ, כמו קמח תפוחי אדמה, עמילנים מיוחדים וחומרים ללא גלוטן, שלעיתים יקרים יותר ממרכיבי וופלים רגילים.
כשרות מהודרת והכנות מוקפדות – פסח הוא חג רגיש במיוחד מבחינת כשרות, והקפדה על ייצור בסביבה כשרה לפסח מייקרת את תהליך ההפקה. פס הייצור עובר ניקוי יסודי ולעיתים אף מוקם נפרד לגמרי, והכשרות שניתנת למוצר מעלה את העלות.
מוצר עונתי וביקוש גבוה – כאשר מוצר נמכר רק בעונה מסוימת, עלויות השינוע, האחסון וההפצה מתחלקות על פני זמן קצר יותר. במקביל, הביקוש הגבוה לקראת החג מאפשר ליצרנים ולמשווקים לגבות מחיר גבוה יותר, מתוך ידיעה שהלקוחות יקנו בכל מקרה – לעיתים גם בכמויות גדולות.
מיתוג פסח כפרמיה – מוצרים רבים זוכים לאריזות ייחודיות, נראות שונה, ולפעמים גם שיווק ייעודי לתקופת החג. השינוי החיצוני, יחד עם הקונוטציה הרגשית של פסח, מייצר תחושת ייחודיות – שגם היא מתורגמת למחיר גבוה יותר.
האם יש הצדקה למחיר?
השאלה הגדולה שנותרה פתוחה: האם עלות הייצור באמת מכפילה את עצמה? הנתונים מלמדים שלא תמיד. וופלים רגילים עולים לצרכן כחמישה עד שישה שקלים ל-200 גרם, בעוד גרסאות פסח נעות סביב 9–14 שקלים. גם אם חומרי הגלם מעט יקרים יותר, והכשרות מוסיפה עלות מסוימת – קשה להצדיק הכפלה ואף שילוש של המחיר.
נראה כי חלק מהפערים נובעים משיקולי שיווק, תמחור עונתי והעדפה של רווח גבוה מצד היצרנים והקמעונאים – ולא רק מעלויות ייצור גבוהות יותר.
אז מתי ואיפה כדאי לקנות?
ההמלצה שלנו לצרכנים ברורה: השוו מחירים לפני הקנייה, רכשו מראש כשהמבצעים עוד בתוקף, ושקלו לרכוש את המותגים הפחות מוכרים – שגם הם לרוב מציעים איכות גבוהה במחיר נמוך יותר. בחלק מהרשתות, ניתן גם למצוא מבצעים משתלמים במיוחד בשבועיים שלפני החג, בהם חלק מהמלאי יוצא במחירי חיסול.
למרות שהמוצר כבר אינו בלעדי לפסח, הוא ממשיך לשמור על מקום של כבוד בלבם של רבים – ולא רק בזכות הכשרות, אלא גם בגלל הטעם הנוסטלגי והמרקם הייחודי שמזוהה עם ימי החג.
לסיכום, שוק הוופלים בישראל הוא חזק, רווי ומגוון – אך חג הפסח חושף בו תופעות צרכניות קלאסיות: עליית מחירים חדה, הבדלים של עשרות אחוזים בין רשתות השיווק, ושאלות קבועות על הוגנות התמחור. כדי לא לשלם ביוקר – כדאי לבדוק, להשוות, ולבחור חכם.
