כ-9,900 תביעות לפיצוי הוגשו עד היום בבוקר (שני) למס רכוש ברשות המיסים בשל נזקים מנפילות טילים ורסיסים, מאז פרוץ הלחימה, 2,695 איש פונו מביתם – מדובר בזינוק של 4900 תביעות תוך יממה בלבד. אלא שלפי הערכות עדכניות, המספר צפוי לזנק להרבה יותר בעקבות המתקפות וההרס הנרחב. לפי רשות המיסים – מדובר בהיקף פגיעות בלתי רגיל בהיקפו ובחומרתו. נכון להבוקר פועלים ברחבי הארץ 90 צוותים של קרן הפיצויים – מס רכוש, מהם 24 בבת ים, 16 ברמת גן, 13 ברחובות ו-12 בראשון לציון.
בין מוקדי הפגיעה המרכזיים: תל אביב, רמת גן, ראשון לציון, רחובות, טמרה – ובמיוחד בת ים, שספגה את ההרס הכבד ביותר. הנזק מתפרס לא רק על דירות ובנייני מגורים, אלא גם על תשתיות ציבוריות, מבני חינוך, כבישים ומאות כלי רכב שנשרפו או נפגעו מהדף ומרסיסים.
ברחבי הארץ דווח על אלפי דירות שנפגעו – חלקן נהרסו כמעט לחלוטין, אחרות ניזוקו משברי זכוכיות, סדקים ותשתיות פנימיות. אומדן רשמי טרם פורסם, אך במשרד האוצר מעריכים את היקף הנזק במאות מיליוני שקלים, עם אפשרות לגלישה למיליארדים – זאת אם יתברר שיש להרוס עשרות מבנים שנפגעו באורח קשה.
כך למשל, ברמת גן קבעו מהנדסים כי שישה מבנים אינם ראויים עוד למגורים. בראשון לציון נבדקים חמישה בניינים נוספים, ובבת ים – העיר שספגה את עיקר האש – צפויות הערכות מהותיות של מהנדסים שיכריעו אילו מבנים יידרשו להריסה מוחלטת ובנייה מחדש.
במצב חירום כזה, עולה דרישה ברורה מהשטח: לאפשר את המשך עבודת קבלני השיפוצים באופן מיידי. לדברי ערן סיב, יו”ר התאחדות קבלני השיפוצים, “מדובר בהיקף הרס שלא הכרנו – לא רק פגיעות ישירות, אלא נזקים סביבתיים ברדיוס של מאות מטרים סביב מוקדי הנפילה. תריסים נעקרו, שמשות נופצו, דלתות נהרסו. אי אפשר להשאיר משפחות עם פתחים פעורים או דירות שאינן ראויות למגורים”.
על רקע זה פנה סיב למנכ”ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, ולמנהלת אגף התכנון האסטרטגי במשרד, מיכל ארן, בדרישה לאפשר לקבלני שיפוצים להמשיך לעבוד גם תחת מצב חירום. “זה לא מתקבל על הדעת שקבלנים פונים אלינו בבקשה להחזיר עובדים זרים לתאגידי כוח אדם – כי אסור להם לעבוד ואין להם יכולת לשלם להם שכר – כשבשטח יש צורך אדיר בשיפוץ ותיקונים”, הוא מסביר.
לדבריו, אם בתקופת הקורונה שרת הבינוי דאז, יפעת שאשא ביטון, התירה את המשך העבודה משום שענף השיפוצים הוגדר כחיוני – הרי שכעת, תחת מתקפה ישירה על העורף, החיוניות הזו רק גברה. “לצד תיקון נזקי הטילים, קבלני השיפוצים עוסקים גם בשיקום נזקי המלחמה בצפון”, מדגיש סיב.
סיב מדגיש כי יש להבחין בין שני סוגי נזקים: מבנים שנפגעו פגיעה ישירה וזקוקים לבדיקה הנדסית ולעיתים להריסה ובנייה מחדש, לעומת דירות עם נזקי הדף “קלים” יותר – שאותם ניתן לשקם במהירות באמצעות שיפוצניקים מוסמכים. “אנחנו לא אמורים לטפל במבנים מסוכנים, אלא לספק פתרונות מהירים לנזקי יום־יום – שמשות שבורות, דלתות שהתעקמו, קירות שהתפוררו. אלו נזקים שבלעדיהם אי אפשר לגור בדירה”.
הוא מזהיר מפני תוצאה כפולה: השארת אלפי משפחות מחוץ לבתיהן – ופגיעה כלכלית רוחבית. “אם לא נטפל בדחיפות בנזקים – הפגיעה לא תיעצר רק באיכות החיים. רוכשים יוותרו על דירות שנפגעו, המחירים יצללו, וערך הנכסים ירד. מדובר בהפסד עצום – לא רק למשפחות עצמן, אלא גם לקופה הציבורית ולשוק הנדל”ן כולו”.
במטרה להיערך למצב בשטח, הודיע סיב כי במידה ותאושר חזרה מלאה לעבודה, ההתאחדות תפעיל מרכז מידע ייעודי לציבור, שיקשר בין בעלי דירות שנפגעו לבין קבלני שיפוצים מוסמכים.
לדבריו, “אנחנו בפתחו של משבר תחזוקתי־חברתי רחב. אם המדינה לא תתעשת – זה לא רק שיקום איטי של מבנים, זה אובדן אמון מצד הציבור, פגיעה ברוכשים ובהתחדשות העירונית כולה. חייבים לאפשר לעובדים לשוב לשטח – והכי מהר שאפשר”.
