בשבוע שעבר פרסם צה”ל לראשונה פרטים רשמיים על המהלך הקרקעי הגדול המתוכנן בפיקוד הדרום לכיבוש רצועת עזה. על פי התוכנית, ישתתפו במבצע כ־130 אלף חיילי מילואים וחמש אוגדות סדירות. בצבא הבהירו כי מדובר במבצע מדורג ל”השתלטות על עזה” שיימשך גם בשנת 2026, וכי במהלכו תישמר הגנת חיי החטופים, יתבצע ריענון כוחות מתמשך ותילקח בחשבון אפשרות לעסקה לשחרור שבויים.
על רקע ההיערכות למבצע המשמעותי בעזה, מעריב שוחח עם תת-אלוף במיל’ אמיר אביבי, מייסד תנועת “הביטחוניסטים”. אביבי התייחס לחלוקת המשימות בין הפיקודים השונים בצה”ל, לזירות הלחימה המקבילות ולמכלול האיומים שאיתם מתמודדת מערכת הביטחון בעת הזו.
לדבריו: ״המתקפה בעיר עזה היא כל כולה משימה של פיקוד דרום. במקביל, בפיקוד צפון מתמקדים בלבנון ובסוריה, ובפיקוד המרכז באזור הערבה, הבקעה ויהודה ושומרון ממשיכים לעשות את משימתם, והיא הגנה על הגזרות שלהם. הם לא מתעסקים במבצע המשמעותי בעזה; כל הקשב שלהם נמצא בגזרות הפעולה שלהם, עם כל המודיעין, היכולות המבצעיות והכוחות שנמצאים שם. לכן יש ערנות כל הזמן בכל הגבולות״.
אביבי הוסיף: ״במקביל כמובן מערכה מורכבת ומשמעותית נגד החות’ים בתימן ,הצבא מתעסק בכך לא מעט. אנחנו ראינו בשישי עוד ירי מתימן לעבר שטח המדינה. זו סוגיה רצינית שדורשת פעילות משמעותית, מודיעינית ומבצעית, והייתי אומר שאלו שתי הזירות הכי פעילות שצה״ל מתעסק בהן כרגע – עזה ותימן״.
בהמשך אמר: ״במקביל, כמובן, צה״ל עוקב אחרי צעדיה של איראן, ופועלים בעיקר במערכה מדינית של סנקציות ומערכה חשאית תוך שימוש בהכנות משמעותיות במערכה קינטית שתידרש במקרה שהאיראנים יפעלו לתהליך של שיקום יכולות הטילים הבליסטיים והגרעין״.
דבריו של אביבי מצביעים על תמונה מורכבת: בעוד הפוקוס הציבורי והמבצעי מופנה לעזה, הצבא נדרש לתמרן בין כמה זירות במקביל מהחזית הצפונית ועד חופי תימן, ומהמרחב האסטרטגי מול איראן ועד הביטחון השוטף ביהודה ושומרון. במילים אחרות, עזה היא רק קצה הקרחון של מציאות ביטחונית רחבה בהרבה, המחייבת את צה”ל לשמור על דריכות, חלוקת קשב ויכולת תגובה מהירה בכמה מישורים בו זמנית.
