העובדה כי סין שולטת בחלקים נרחבים בתעשייה העולמית היא לא חדשה, ומספיק לראות את הכיתוב על מרבית המוצרים שלנו כדי להבין, מייד אין צ’יינה זה קונצנזוס. עד כמה? על פי פרסום ברשת התקשורת CNBC, סין מחזיקה בכ-70 אחוז ממכרות ה”יסודות הנדירים” בעולם, ושולטת בכ-90 אחוז מהשוק המשמעותי, אולי אחד המשמעותיים ביותר לתעשייה העולמית.
רק בתחילת חודש מאי בישרו ארה”ב ואוקראינה על צעד דיפלומטי משמעותי, כאשר חתמו על הסכם אסטרטגי אשר נועד להעניק לוושינגטון גישה מועדפת למינרלים נדירים באוקראינה, תוך הקמת קרן משותפת לשיקום המדינה המותשת ממלחמה. ההסכם, שקודם על ידי הנשיא דונלד טראמפ, נחתם בוושינגטון לאחר חודשים ארוכים של משא ומתן מורכב, שהתאפיין בחוסר ודאות עד הרגע האחרון. הסיבה לכך שטראמפ מעוניין כל כך בהסכמים מסוג זה היא בדיוק אותה שליטה של היריבה הכלכלית הגדולה ביותר של ארה”ב, סין.
מה שהחל את הפאניקה העולמית בנושא, היה הצעד שעשו הסינים בתאריך 4 באפריל השנה, והביא מכה קשה ובלתי צפויה לשוק הרכב העולמי. היא הודיעה על הפסקת יצוא של “יסודות נדירים”, צעד שהכניס את התעשייה כולה ללחץ ואילץ יצרניות רכב גדולות להפסיק קווי ייצור. התוצאות לא איחרו להגיע: יצרניות רכב אירופיות סגרו מפעלים, וחברת פורד נאלצה להפסיק את הייצור של רכב השטח הפופולרי שלה, האקספלורר. המשבר חשף את התלות הקיצונית של תעשיית הרכב בסין בתחום המינרלים הקריטיים.
הלם שהגיע “משום מקום”
“זה הגיע משום מקום”, מתאר דן הירש, מנהל בכיר בחברת הייעוץ AlixPartners, לרשת CNBC ואמר: “לאף אחד לא היה זמן להגיב על זה. כלומר, תוך מספר שבועות, כל החומר בצינור נגמר”.
מה הופך את האדמות הנדירות לכה חיוניות?
למרות השם המטעה, יסודות נדירים – קבוצה של 17 יסודות כימיים – אינן נדירות בטבע. אלה מינרלים שהפכו חיוניים לכמעט כל מוצר טכנולוגי מודרני: ממטוסי קרב וצוללות ועד טלפונים חכמים ואפילו ציוד ספורט כמו מחבטי טניס ובייסבול.
ברכבים, היסודות הללו חיוניים לחלוטין. גרסלין בסקרן, מנהלת התכנית לביטחון מינרלים קריטיים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים, אמרה לרשת CNBC: “אדמות נדירות הן באמת קריטיות, ולא רק לרכבים חשמליים. הם נמצאים בחגורת הבטיחות שלך, בהגה שלך, בחלקים שונים של הרכיבים החשמליים שלך. לא תוכל לייצר מכונית בלי אדמות נדירות”.
המונופול הסיני
מה שהופך את הסינים לכה רבי עוצמה אינו השליטה במכרות בלבד, אלא הבעלות על שרשרת הייצור. סין אמנם שולטת ב-70% ממכרות האדמות הנדירות בעולם, אך החשוב הרבה יותר – היא מחזיקה ב-90% מהעיבוד העולמי של המינרלים הללו, ובמונופול מוחלט על עיבוד האדמות הנדירות הכבדות.
הסיבה לכך טמונה בתהליך העיבוד המורכב והיקר. מה שהופך את האדמות הנדירות ל”נדירות” אינו הימצאותן בטבע, אלא הקושי הטכנולוגי והעלות הגבוהה של הפרדתן מהסלע ואחת מהשנייה.
אסטרטגיה גיאופוליטית
המהלך הסיני אינו בא מן הכחל. “לפחות מאז 2023, סין מהדקת את אחיזתה בכמה מהמינרלים הקריטיים המרכזיים שהיא מספקת לעולם”, מציינת בסקרן. אדמות נדירות הן רק הגרסה האחרונה במדיניות הגבלות הייצוא הסינית.
פתרונות חלקיים, אי ודאות מתמשכת
השבוע הודיע ממשל טראמפ על הסכם להאצת משלוחי אדמות נדירות ומגנטים לארה”ב, וסין החלה להעניק רישיונות מוגבלים לחברות המספקות חלקים ליצרניות רכב. אך בסקרן זהירה באופטימיותה: “עדיין לא יצאנו מהמשבר. יש הרבה תנודתיות במערכת היחסים בין ארה”ב לסין בין מכסים והגבלות מינרלים”.
אזהרה לעתיד
המשבר הנוכחי עשוי להיות רק הקדמה. הירש מ-AlixPartners מזהיר: “היום זה אדמות נדירות. אבל מחר זה יכול ויהיה משהו אחר שאולי אנחנו לא חושבים עליו, שאולי אפילו לא כל כך יקר ולפתע יהיה”.
בטווח הארוך, התעשייה בוחנת פתרונות חלופיים: מיחזור, פיתוח מקורות חדשים וחדשנות טכנולוגית. אולם משבר האדמות הנדירות הנוכחי מצטרף לסדרה של הפרעות אספקה שפקדו את התעשייה בשנים האחרונות, ועשוי להתגבר עוד יותר. המסר ברור: תעשיית הרכב העולמית לומדת שוב, הפעם בצורה כואבת, את המחיר של תלות יתר במקור אספקה יחיד.
