“שמעתי את הכאב והמצוקה הנוראית שלכם”, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בביקורו המתוקשר בדרום תל אביב בשנת 2017. הוא הגיע לשכונות התחנה המרכזית הישנה, נתן לשתי נשים זקנות לנשק את ידיו והבטיח טיפול מיידי. “אנשים מפחדים לצאת מהבית ולא יכולים לצאת בלי ליווי משטרתי”, הוסיף אז, בקול נחוש. אולם שמונה שנים אחרי, תושבי האזור מרימים ידיים. “המצב רק החמיר”, הם אומרים בכאב.
בסיור חירום שקיימה הוועדה לעובדים זרים בראשות ח”כ אתי עטיה בדרום תל אביב חשפה אמש המשטרה נתונים חדשים מהם עולה תמונת מציאות קשה. בשנת 2025 נפתחו באזור דרום תל אביב 293 תיקים בגין תקיפה, כ-200 תיקים בגין גניבה או התפרצות לרכב וכ-200 תיקים בגין התפרצות לעסק או עבירות אלימות חמורה. “אני חי כאן מאז 1964”, סיפר עזרא, בן 78, המתגורר באזור. “פעם הייתי יושב בערב עם השכנים על הספסל, שותים קפה, מדברים על החיים. היום? אני לא יוצא מהבית אחרי שמחשיך. אני פוחד. אין לי לאן ללכת, זו הדירה שלי ואין לי כסף לברוח מפה”.
הנתונים על הזנות מצביעים דווקא על ירידה דרמטית בשנים האחרונות: בשנת 2022 דווחו 1,318 אירועי זנות באזור, בשנת 2023 נרשמו 536 אירועים בלבד, ובשנת 2024 נרשמו 141 אירועים בלבד. במהלך התקופה הזו נסגרו כ-18 בתי בושת שפעלו בחסות הפקרות מתמשכת. אך הירידה בזנות לא הובילה להפחתת הפשיעה הכללית אלא להיפך – לפי תושבים וגורמי רווחה, דור חדש של פשיעה צומח ברחובות: נערים חסרי מעמד, ילדיהם של המסתננים, שאינם בני הרחקה.
“בכל בוקר ובערב כשאני הולך, אני רואה את הנערים האלה מסתובבים בחבורות”, אמר ברוך, בן 49, עובד במכולת. “הם מחפשים לריב, צועקים, מקללים אנשים, משליכים פחיות ובקבוקים ברחוב. נתינים זרים תוקפים זה את זה באכזריות – מפחיד כאן המצב”. ברוך בין השאר מתכוון לסרטון המזעזע שפורסם בסוף השבוע כאשר קבוצת אריתראים תקפה נתין זר אחר עם שרשרת ברזל באמצע היום, לעיני כולם, בגלל סכסוך על הימורים.
נתוני אגף הרווחה בעיריית תל אביב מציירים תמונה קשה עוד יותר: באזור מתגוררים כיום כ-3,500 קטינים בגילאי 10 עד 18 חסרי מעמד, ויותר מ-200 לידות של חסרי מעמד נרשמו בשנה האחרונה בלבד.
“התחושה היא שהמדינה ויתרה עלינו”, אמרה דנה, אם לשני ילדים קטנים. “עברנו לכאן לפני שש שנים כי מחירי הדירות היו סבירים וחשבנו שהאזור יתפתח. אבל הוא לא. הוא מדרדר מיום ליום. כל בוקר אני מלווה את הילדים שלי לגן ולבית הספר בלב דופק. אני מפחדת שיפגעו בהם או יראו משהו שהם לא צריכים לראות בגיל הזה. מסוכן להיות כאן בגינות, ובמלחמה עם איראן, באזעקות לא היה אפילו מקום במקלטים“.
גם קרן, אם לשלושה שהגיעה לשכונה לפני שבע שנים, הודתה בכאב: “חלמנו שהאזור ישתנה, שתהיה כאן שכונה נורמלית, משהו. אבל שום דבר לא קורה. להפך, יותר גרוע ממה שהיה. יש פה מציאות קשה של סמים ברחובות. אני רואה נערים עכשיו בחופש הגדול יושבים כל היום בגינות, שותים ומסתכלים על העוברים והשבים בצורה שמפחידה אותי”.
“צריך להגיד את האמת, תמיד היה כאן מוזנח, גם כשהגעתי לכאן בשנות השישים. אבל פעם הייתה לי פה תחושת בית וקהילה”, הוסיף עזרא הקשיש, “היום אני מתבייש להגיד, אבל אני סופר את הימים עד שאמות כדי לא לראות את ההידרדרות הזאת יותר. אין לי לאן ללכת, אני כלוא בתוך הפחד”.
למרות ההבטחות הגדולות של שנת 2017, המציאות בדרום תל אביב נותרה עגומה. האלימות, הפשיעה, הסמים וההימורים ממשיכים להשתולל ברחובות התחנה המרכזית וסביבתה, דור חדש של פשיעה צומח ותושבי השכונה נשארים מאחור, נטושים במצוקתם.
יו”ר הוועדה לעובדים זרים ח”כ אתי עטיה סיכמה את הסיור: נחשפנו בסקירה המשטרתית לנתוני הפשיעה הקשים בדרום תל אביב, המשטרה עושה ככל יכולתה אך סובלת ממחסור בשוטרים באזור, לא בגלל מחסור בתקנים או בתקציב, אלא משום ששוטרים לא מעוניינים להתגייס לתחנות בדרום העיר,. במהלך הסיור ראינו בעינינו קטינים משוטטים ברחובות בחוסר מעש, ומידרדרים לפשע ולאלימות חמורה, מידי כמה ימים אנו מעודכנים על מקרה רצח בו היה מעורב מסתנן ונתין זר, ארועי אלימות, סמים, שוד, פריצות לרכבים בתים ועסקים וזנות מתרחשים בכל יום, ותושבי השכונות מרגישים כי הם גרים באקס – טריטוריה של מדינת ישראל והמצב רק ילך ויחמיר. לצערי, בג”ץ פסל ארבע פעמים את חוקי הגירוש שאושרו ברוב גדול בכנסת, ואנו קוצרים כעת את הפירות.
קיימתי בוועדה מספר ישיבות בנושא מספר זיהוי פיקטיבי אחיד לכלל המסתננים ומבקשי המקלט, כיום כל עוד אין מספר זיהוי – זר לא יכול לשלם אפילו דו”ח משטרתי משום שאינו מזוהה במערכת התשלומים. עודכנו כי ממשיכים המאמצים להכניס פלוגות מג”ב לאזור, מדובר בצעד שובר שוויון אשר יסייע משמעותית בהרגשת הביטחון בשטח, אמשיך לעקוב מקרוב אחר הנושא החשוב ולשים אותו בראש סדר העדיפויות בוועדה שבראשותי”.
