ועדת הבריאות של הכנסת דנה היום שוב בשימוש לרעה בצילומי מטופלים בבתי חולים ובמערכת הבריאות. יו”ר הוועדה, ח”כ יונה משריקי מש”ס, התריע כי ההתפתחויות הטכנולוגיות מאפשרות ייעול בהתייעצות רפואית, אך עלולות גם להוביל לפגיעה בצנעת הפרט ובסודיות הרפואית.
לדברי משריקי, יש לקיים שיח מעמיק בין משרד הבריאות, הרשות להגנת הפרטיות וארגוני מטופלים במטרה לשפר את חוזר-המנכ”ל העוסק בצילום מטופלים. הוא דרש לפרסם את החוזר המעודכן להערות הציבור בלוח זמנים קצר, לעגן את ההמלצות במסמך מחייב, ולבחון גם את החמרת הענישה לצוותים רפואיים שיפרו את ההוראות.
ד”ר מרים פינק-לביא, סגנית ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות, הבהירה בדיון כי יש לפעול בחומרה נגד אנשי צוות רפואי שמנצלים לרעה מידע רפואי. היא הסבירה שצילום בחדרי טראומה הוא לעיתים חיוני להצלת חיים – בשל הרכב הצוות, הצורך בקבלת החלטות מיידית, וההכשרה המקצועית של מתמחים. עם זאת, לדבריה, השימוש בצילומים מוגבל בלבד, ונוהל מחמיר בנושא נמצא בימים אלו בגיבוש.
נציגת הלשכה המשפטית במשרד הבריאות, עו”ד טל פלדמן, אמרה כי כבר קיים חוזר מנכ”ל ישן בנוגע לשימוש בצילומים רפואיים, אך עתה מגובש חוזר חדש, מחמיר יותר. לדבריה, לאור הביקורת בדיון, גם נוסח החוזר החדש ייבחן מחדש. פלדמן הוסיפה כי צילום רפואי משמש כלי בקרה מקובל ויעיל במדינות רבות.
פרופ’ מאיר ליברגל, יו”ר הוועדה הלאומית לטראומה, ציין בדיון כי בשל חשיבות הצילום בטיפול, נעשים מאמצים כדי להבטיח את פרטיות המטופלים. עו”ד ענבר קמחי-לוי מההסתדרות הרפואית טענה כי יש לדרוש הסכמה של המטופל לשימוש בצילומים. יו”ר הוועדה השיב כי אין בכך כדי לתת מענה למקרים רבים שבהם המטופלים מחוסרי הכרה או לא מזוהים.
עו”ד נועה דיאמנד, המנחה את הקליניקה לפרטיות באוניברסיטת תל אביב, אמרה כי השימוש בצילום נעשה לא כדי להציל את המטופל המצולם עצמו, אלא לצורך שיפור ההצלה של חולים אחרים. לדבריה, מדובר בצעד בעייתי הדורש זהירות רבה.
מנגד, ד”ר זאב פלדמן, יו”ר ארגון רופאי המדינה, טען כי מאז ומעולם הרפואה מבוססת על למידה ממקרה אחד לטובת המקרה הבא. לדבריו, “הליך זה נעצר בגלל ‘חוק זכויות החולה'”. פלדמן קרא להיאבק בפגיעה בפרטיות ובהדלפת מידע פרטי, לרבות סנקציות מחמירות. עם זאת, הדגיש כי “בצד המקצועי, למען הטיפול בחולים – חייבים לאפשר העברת מידע רפואי ובעזרת הטכנולוגיה למחוק את הפרטים לאחר הטיפול”.
