יממה עברה מאז העורף חזר לשגרה מלאה, הפסקת האש עם איראן אולי סימנה את סוף המבצע הצבאי – אבל עבור אלפי משפחות ישראליות שמצאו את עצמן ללא קורת גג, מדובר רק בהתחלה.
לפי ההערכות, כ-15,000 אנשים פונו מבתיהם מאז תחילת מבצע “עם כלביא” – כעת, בלי קורת גג קבועה, בלי מענה, ובלי אופק ברור באשר לעתידן, מתווסף גם סחרור המחירים בשוק השכירות, שמאיים להחמיר את המשבר ולהרחיב אותו גם אל שכבות נוספות באוכלוסייה.
“שוק השכירות הולך לעלות ללא ספק וזאת בעיה רצינית מאוד”, קובע נימרוד צביק, מנכ”ל “מרום 360”, “הרבה אנשים לא יכולים להרשות לעצמם לקנות דירה ועוד מעט הם גם לא יוכלו להרשות לעצמם לשכור דירה. גם ככה השכירויות בשמיים”.
לדבריו, “בשוק השכירות חד משמעית הולכים לנצל את עצם העובדה שבקרוב אלפי משפחות יחפשו דירות להשכיר עד לשיקום בתיהן. מדובר בשוק שמורכב מאנשים פרטיים ואינדיבידואלים, לחלק מהם יש משכנתאות, אם הם יכולים לקחת עוד 1000 שקל יותר על השכירות כדי לכסות את המשכנתא ושיישאר עוד קצת בכיס, אז הם יעשו את זה, אין על זה פיקוח, אז בוודאי ששוק השכירות יעלה”.
צביק מתריע כי המשבר לא יישאר רק באזורי הביקוש במרכז: “פעם זה היה רק בתל אביב. היום אין דירות בכל הארץ, ועל כל דירה שמתפנה – עשרות קופצים עליה”.
מעבר לבעיית השוק, צביק מצביע על כשל מערכתי חמור: “ישראל נכשלה בבניית תשתית לאומית ליום שאחרי. אין גוף מתכלל, אין תכנון. כל הפינוי מתבסס על מלונות שהתפנו במקרה או על משפחות מארחות. ככה אי אפשר להיערך לחירום”.
הוא מציע להקים רשות ייעודית לדיור חירום – גוף מקצועי שיהיה אמון על מיפוי נכסים ריקים, רכישת מבנים יבילים, והפעלה מיידית של פתרונות דיור בעתות משבר. לדבריו, “כיום יש כמעט 200 אלף דירות ריקות לפי הלמ”ס. נניח חצי מהן מתאימות – זה יכול להיות פתרון זמני מצוין, אם רק יוקם גוף שינהל זאת. אבל בממשלה לא מצאו לנכון לפעול – גם לא אחרי שנתיים של אירועים קשים”.
“יש כמויות של אנשים של מפונים, עכשיו אנחנו מדברים כמעט על 15 אלפים שפונו מבתיהם, יותר מ-41,650 תביעות נזיקין התקבלו ברשות המיסים, קודם היה לנו את הפינוי ההמוני מהצפון והדרום, כשקורה משהו כזה אין פתרונות, המדינה בבלאגן ולא יודעים מה לעשות, חלק שולחים למלונות, חלק לאכסניות, חלק הולכים למשפחות שמוכנות לארח, אין גוף שמתכנן את זה נכון להיום”, הדגיש.
צביק מסכם כי כרגע, במצב הנוכחי, אלפי משפחות לא יודעות מה יעלה בגורלן, לא בזמן הקרוב ולא בשנים הקרובות. “זה נראה גם שלאף אחד לא אכפת. שמו אותם בבית מלון, מתישהו זה ייגמר, הפיצויים שהם אמורים לקבל יתעכבו וכנראה זה גם לא יהיה מה שמגיע להם באמת, ומה הם יעשו הלאה?”.
“יכול להיות שראשי הרשויות בכלל לא יודעים אם יש דירות ריקות בעיר או לא, ולכן יכול להיות שיפנו אנשים לעיר אחרת בגלל שלא יודעים אם יש או אין דירות פנויות בעיר. חלק מהדירות עומדות ריקות שנים, אנחנו מדברים על זה כבר עשור. הפתרון של הדירות הריקות הוא אמנם זמני”, הוסיף, “אבל הוא יכול לתת מענה ארוך טווח, כי המשפחות יכולות להשתכן שם שנה – שנתיים, כמה זמן הם יכולים להישאר בבית מלון?”.
אבל את המחיר של האלתור הלאומי הזה משלמים לא רק המפונים – אלא כל שוק השכירות. עומר ליבלינג, מייסד-שותף בחברת שמאות המקרקעין ז’אק-ליבלינג, מזהיר: “ככל שדיירים מפונים משכונות שלמות אך נשארים באותו אזור עקב מוסדות חינוך, תעסוקה וקשרים קהילתיים, הביקוש המקומי לשכירות אינו רק נשמר – הוא אף מתגבר. משפחות רבות מקבלות תמיכות מהמדינה ולכן מסוגלות לשלם יותר, דבר שמעודד עליית מחירים מצד בעלי הדירות. מדובר במנגנון שצפוי להוביל להתפוצצות של מחירי השכירות בערים המרכזיות”.
“בלי פתרון – אנחנו בדרך לסחרור מחירים”
ליבלינג מסביר שהפער בין ההיצע לביקוש רק יעמיק בטווח הקצר והבינוני. “אם לא תקום רשות שתנהל את המשבר הזה – אנחנו בדרך לסחרור מחירים, בעיקר בערים הגדולות שבהן מלאי הדירות הפנויות ממילא מצומצם”. לדבריו, “השוק החופשי לא יפתור את זה לבד”.
השפעת המלחמה לא נעצרת רק בדירות שנהרסו. החשש מהעדר מיגון גורם לרבים להימנע ממגורים בדירות ללא ממ”ד: “אנחנו מבינים שהולכת להיות פה בעיה בקרוב בעקבות הדירות ללא ממד”ים, הרבה אנשים היו צריכים לחזור להורים למשל, הייתה בריחה מאוד גדולה למשפחה, לחברים, אנשים ישנו ברכבת הקלה, בחניונים תת קרקעיים. אם נסתכל על מצב הדירות, מעבר לזה שפינו עשרות אלפי דירות – בסוף אנשים מבינים שהדירות שלהם לא ממוגנות – זה משפיע גם על האנשים שנפגעו, וגם האנשים שלא נפגעו לוקחים את זה צעד אחד קדימה, שאם חס וחלילה דבר כזה יקרה שוב, הם לא רוצים להיות בדירה בלי ממ”ד”.
לדבריו, ההשפעה כבר ניכרת במחירים.”אני חושב שהשינוי הכי משמעותי קרה בגבעתיים – שם הייתה עלייה של 20% במחירי דירות יד שניה עם ממ”ד. מחיר שכירות ממוצע עמד על 7000 ש”ח בשנת 2022 והיום משלמים קרוב ל-8800 ש”ח בממוצע על דירות עם ממ”ד. גם ברמת גן הייתה עלייה של 12% וגם בבת ים יש עליה של 11%, בת”א עלייה של 10%, אנחנו רואים השפעות ישירות בעוד ערים בארץ, ספציפית הזכרתי את גוש דן אבל לא רק”.
“אנחנו רואים השפעה מיידית של מחירי שכירות על דירות עם ממ”ד”, הוא מוסיף, “עליה מאוד משמעותית מהחודש האחרון”. העלייה החדה מגיעה גם בתקופה רגישה – שיא עונת המעברים. “יולי־אוגוסט הם חודשים עמוסים ממילא, והרבה משפחות מחפשות לעבור לקראת ספטמבר, אם מוסיפים לזה את הדירות הלא ממוגנות שירדו מהשוק – נוצר פער עצום בין הביקוש להיצע, ולכן אנחנו צופים שתהיה עליה משמעותית בשוק השכירות”.
אוראל בן אור, מנכ”ל ומייסד משותף בחברת יזמות הנדל”ן ביתא, המובילה פרויקטי התחדשות עירונית באיזור המרכז, מציין שהמצב היה חמור עוד לפני המלחמה: “צריך להבין שהיצע הדירות להשכרה הוא קטן מאוד, בייחוד באזורים המבוקשים, דבר שמקשה על בעלי הדירות שנאלצים להתפנות מבתיהם להישאר בשכונה”.
“בעלי הדירות ובני משפחותיהם נאלצים להתרחק מהשכונה, מבית הספר ומקופת החולים המוכרת, כיוון שהיצע הדירות להשכרה נמוך מאוד. הקושי בולט במיוחד כשמדובר בקשישים, שלעיתים בילו את רוב חייהם בשכונה מסוימת, וכעת נאלצים להתרחק. בעקבות המלחמה והפגיעה המאסיבית בדירות, אנו צופים שהבעיה תחמיר משמעותית, ונראה משפחות שלמות נעקרות מהשכונות ומהקהילות שלהן, בשל ההיצע הנמוך בדירות להשכרה”.
להערכתו, יהיו לא מעט משפחות שייפגעו בשל חוסר האפשרות למצוא דירה להשכרה: “מאות משפחות פונו מהדירות שלהם, למצוא להם דירה חלופית בסביבת מגורים שלהם זאת משימה כמעט בלתי אפשרית. אפילו להישאר באותה העיר זאת פריביליגיה כרגע עבור אותן משפחות מפונות. התקופה הקרובה הולכת להיות מאוד מאתגרת עבור המשפחות הללו”.
למרות שהמשבר ברור, המצוקה עצומה והמספרים מדברים בעד עצמם – הממשלה עדיין לא פעלה. נכון לעכשיו, אין רשות ייעודית, אין מאגר מידע, ואין מדיניות לשעת חירום. בינתיים, משפחות ממשיכות לנדוד, שוק השכירות מתלהט, והנפגעים אינם רק המפונים – אלא מדינה שלמה.
