ד”ר עפר גרוזברד, פסיכולוג קליני, לשעבר יועץ באמ”ן ומחבר הספר “סופה של מדינת ישראל?!” בהוצאת ידיעות ספרים, מביע בראיון נוקב ל”מעריב” התנגדות חד-משמעית לעמדת משרד הבריאות והמועצה הלאומית לפוסט-טראומה, אשר אסרו על הקרנת סרטון הזוועות שתיעד את טבח השבעה באוקטובר.
בהודעתם כתבו: “סרטון הזוועות של טבח השבעה באוקטובר, שנלקח ברובו ממצלמות הראש של כוחות הנוח’בה, אסור להקרנה בישראל אבל ניתן לצפייה מחוץ לישראל. משרד הבריאות אימץ את המלצת המועצה הלאומית לפוסט טראומה בראשות פרופ’ איל פרוכטר שבה תמכו אנשי בריאות נפש רבים לא להקרין את הסרט: ‘ההמלצה המקצועית החד משמעית היא להימנע מלצפות בסרטונים המתעדים את הפוגרום הנורא. הצורך המציצני-חטטני קיים, אולם הנזק רב. יש סכנה לחוויה טראומטית ראשונית או התלקחות של טראומה קודמת שהוכלה עד כה’”.
ד”ר גרוזברד חולק באופן נחרץ על קביעה זו. “הרשו לי לחלוק על עמדה זאת. האם אנו לא מעודדים שוב הדחקה (דוגמת האויב מורתע)? מדוע שהציבור לא ידע ובעיקר יפנים מיהו האויב שאנו נלחמים מולו? ומה בדבר העברת המסר הזה לדורות הבאים?”
ד”ר גרוזברד טוען כי יש לאפשר לאדם הבוגר לבחור האם לצפות בסרטון, בדיוק כפי שמותר לו לבחור בהתנהגויות אחרות שפוגעות בבריאותו: “המדינה לא אוסרת על אנשים לפגוע בעצמם באופנים רבים – אוכל לא בריא, עישון וכדומה. ההנחה הינה שאדם בוגר הוא בעל שיקול דעת ואחראי למעשיו. מדוע שמישהו יחליט עלינו אם אנו חסינים דיינו לראות את הסרטון ולא להותיר זאת לשיקולו של הפרט?
עוד טוען ד”ר גרוזברד כי האיסור על הצפייה בישראל עומד בסתירה מוחלטת לכך שהתכנים זמינים ברחבי העולם: “האם יכול להיות שאנשים בעולם יכולים לצפות בתכנים הנוגעים לנו אישית בעוד תכנים אלה אסורים עלינו לצפייה? האם אנו לא משתתפים בהכחשת טבח השבעה באוקטובר על ידי אנשים וארגונים אנטישמיים בעולם? האם יעלה על הדעת היום לצנזר את זוועות השואה? גם אנו זקוקים למראה עיניים כדי לא לשכוח. מי שלא ראה לא יכול לספר בעוצמה הנדרשת. מי שראה וצפה יעודד אחרים לצפות ולעולם לא ישכח. רק כך יימנע הטבח הבא”.
ד”ר גרוזברד מוסיף כי הפער בין הגישה התקשורתית שלנו לזו של חמאס מחדד את החולשה ההסברתית של ישראל: “אחד מההבדלים התרבותיים הבולטים בינינו לבין חמאס הינו שהם מתגאים בפני העולם במה שעשינו להם, ואילו אנו מתביישים במה שהם עוללו לנו ומסתירים זאת גם מעצמנו. הם מעודדים את העולם לרחם עליהם ואילו אנו סולדים מרגש זה. ייתכן שזו אחת הסיבות העומדות מאחורי ההסברה הכושלת שלנו וצנזור סרטון הזוועות – הבושה שאנו חשים וחוסר הרצון לעורר רחמים. על כן, הייתי דורש מכל רשת תקשורת זרה שרוצה לראיין מסביר ישראלי לפני שהם מקרינים את תמונות המסכנים בעזה שיראו קטע קצר מסרטון הזוועות”.
שוב ושוב שואל העולם ‘כיצד זה קרה לנו?!’ השבעה באוקטובר מבייש יותר מהשואה, משום שיש לנו מדינה ואנו אמורים להיות מסוגלים להגן על עצמנו. הגרמנים בעיקר השמידו אותנו בצורה ‘נקייה’ ואילו הנוח’בות התעללו בנו בצורה פרימיטיבית. הסיפורים על פי רוב מצונזרים בתקשורת. הצפייה בחומרים קשים אלה דווקא חשובה לרובנו כעם הן כדי להיות מסוגלים לדבר על מעשים אלה ואט אט להתגבר על הטראומה והן כדי להעביר את המסר לעולם ולדורות הבאים”, הוא מוסיף.
ד”ר גרוזברד מסכם בקריאה לפתרון מידתי אך תקיף, שיאפשר את הצפייה בתנאים מבוקרים ובחירה חופשית: “הגיע הזמן שאירופה ואמריקה יכירו את הטרוריסטים שהם מטפחים בארצותיהם. כמו שלנו מראות אלה הם בלתי נסבלים, כך גם להם וללא ספק יעזרו להם להפנים מיהם אותם טרוריסטים ותנועות פרו-פלסטיניות שמגבות אותם. עם קצת חשיבה יצירתית ניתן היה למצוא פתרונות לקשיים שמעלה הקרנת סרטון הזוועות”.
