לפני מספר חודשים פורסם שאלוף שלמה בינדר ראש אמ”ן, מתעתד להקים חטיבה שלמה של אנשי איפכא מסתברא. כתבתי על כך במספר כתבות בעבר והסברתי שיחידה זאת שהומלצה לאחר כשלון מלחמת יום כיפור בידי וועדת אגרנט ושתפקידה לומר את ההיפך מהחשיבה המקובלת על המערכת נכשלה ואף פסקה לתפקד בשנים שקדמו לטבח השבעה באוקטובר.
הסיבה היא ברורה: מבקשים מאותה יחידה, שנקראת גם יחידת הבקרה, לומר את ההיפך. כולם יודעים שתפקידו של “משה” לומר את ההיפך. לא בטוח בכלל ש”משה” מאמין במה שהוא אומר וכעת מוטל על “משה” לשכנע אחרים שיודעים שזה תפקידו לומר את ההיפך שהוא צודק. אמ”ן זקוק לחשיבה פתוחה, חופשית ויצירתית ויש דרכים לעודד כיוון זה ולא לקבוצה שתגיד ההיפך. רק שופטים שאינם פסיכולוגים יכולים להציע הצעה לא חכמה כזאת.
כעת התפרסם שראש אמ”ן שלמה בינדר רוצה לקדם את לימודי השפה הערבית באמ”ן באופן דרמטי. רבים יצטרכו ללמוד את השפה. האם מזרחנים שדוברים את השפה הערבית עזרו למדינת ישראל לצפות את טבח השבעה באוקטובר? האם הם עזרו לנו למנוע את מחדל מלחמת יום כיפור? מזרחנים או כפי שהם נקראים בעגה הצבאית “ערביסטים” מבינים את התרבות אבל לא את הפסיכולוגיה וזה הבדל עצום.
אנחנו דוברי עברית אבל זה לא אומר שאנו יכולים להבין את נפשו של האחר הדובר בשפתנו. צריך להבין אופנות חשיבה אחרת ולא רק עובדות תרבותיות. כולנו הרי היינו חשופים לנאומים של יחיא סנוואר והמודיעין, למסמך חומת יריחו וחומרים רבים נוספים, מה שלחלוטין לא עזר. ככלל, יש היום כלי תרגום רבים שמסוגלים בשניות לתרגם כל נאום או מסמך בערבית לעברית ביעילות ובדייקנות.
חשבו על עולה חדש, נניח מארצות הברית, שלומד עברית אבל לא מבין את אופן החשיבה של הישראלים – הדוגריות, עיגול פינות וכדומה. הוא בנקל יכול ללכת לאיבוד ולא להבין את כוונת האנשים איתם הוא בא במגע. אין למערכת הביטחון שמץ של מושג כיצד חושב האויב והם משליכים עליהם את אופנות חשיבתם המודרנית. ישנו מספר עצום של מאמרים וספרים בתחום הפסיכולוגיה הבין-תרבותית המסבירים כיצד חושבים בני תרבויות מסורתיות – קולקטיביות שאויבינו נמנים עימהן. קשה להאמין אבל אמ”ן פשוט אינו יודע על קיומה של דיסציפלינה זו.
לימוד ערבית על ידי רבים לא יזיק אבל הוא גם לא ממש יועיל. האתגר האמיתי הוא ללמד אנשים אופנות חשיבה שונה מזו המערבית – מודרנית המוכרת להם מאז ומתמיד. מה זה אומר להיות חלק מקבוצה ולחשוב ב”אנחנו”? הלחץ הקבוצתי, היכולת המניפולטיבית העולה עשרות מונים על שלנו לצורך הישרדות בחברתם, הצורך לציית לסמכות, הכבוד, הבושה ועוד.
התרגילים שעשה לנו סנוואר טרם הטבח כדי להרדים אותנו שלא היו שונים במהותם מהתרגילים שעשה לנו סאדאת טרם מלחמת יום כיפורים יהיו לדיראון עולם עדות על בורות ויהירות – אטימות המערכת שלנו ובעיקר חוסר מוכנותה ללמוד!
ד”ר עפר גרוזברד, פסיכולוג קליני, לשעבר יועץ בחטיבת המחקר באמ”ן, מחבר סדרת “הצופן התרבותי” – חמישה כרכים בהוצאת אוניברסיטת בן גוריון.
