לפני מספר ימים ישב ינון מגל בראיון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושלף מכובעו צמר גפן של תעמולה, דגלי תמיכה ושירי הללויה לנתניהו כשנשמע כמו מעריץ נלהב, זה לא היה ראיון זה היה מסע ליקוקים וחנפנות של שופרות.
אתמול הוא ישב עם המתחרה הבולט של נתניהו, שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, ופתאום הגיעו שאלות, אבל אל תטעו לרגע – לא שאלות קשות או מאתגרות, אלא שאלות מטונפות, משפילות במטרה לזלזל ולרמוס את כבודו של האדם, שאלות שמנסות להנמיך ולבזות.
הקהל הצופה שלא מכיר את התחבולות בתקשורת, ייחשף אליהן כעת
יש להדגיש שהופתעתי כששר הביטחון לשעבר יואב גלנט בחר באומץ ותושיה להתייצב לראיון בתוכנית “הפטריוטים” אצל מגל, כשהוא ידע בדיוק לאן הוא נכנס. גוב אריות זאת מילה עדינה. מדובר בזירה שבה מתמחים בשיסוי, בהשפלות ובהחזקת דף מסרים אחד ויחיד זה של לשכת ראש הממשלה. המקום האחרון שאפשר לצפות בו לראיון ענייני ומכבד, במיוחד עבור מי שנחשב לבוגד במחנה הימין רק בגלל שנלחם על האמת של כולנו – גיוס חרדים והשבת החטופים והתריע בפני נתניהו כי מהלך ההפיכה המשפטית מסכן את ביטחון המדינה.
אבל גלנט לא הגיע כדי לחפש מחמאות. כי הוא לא זקוק להן, הוא מספיק חזק לעמוד איתן מול כל ניסיון השפלה. הוא הגיע כדי להבהיר עובדות, ולהזכיר לציבור מי האיש שמכיר את לב ליבה של מערכת הביטחון הישראלית. והוא עשה זאת בהצלחה גדולה.
כבר במכת הפתיחה, השתיק גלנט את ינון מגל כשאמר “אני מסכים איתך על הכל, כולל על תמיכה מלאה בראש הממשלה נתניהו”, תרגיל הטעיה מתוחכם ובכך נעל את מגל בתוך המלכודת של עצמו. מהלך של לוחם מנוסה, לנטרל את המתקפה מראש, ואז להיכנס עם מסר חד וברור: אני כאן לא כדי להתעמת אלא כדי לומר את האמת, גם אם היא לא נוחה לאף אחד. וכשהתחילו השאלות, או יותר נכון, ניסיונות ההשפלה, גלנט לא מצמץ. בעוד מגל ניסה שוב ושוב להסיט את הדיון לשוליים ולנושאים מטונפים כמו שתן וצואה.
בתחבולות תעשה לך מלחמה
ינון מגל ניסה בתחבולות לעשות מלחמה, אבל גלנט היה חכם ממנו כפליים ולא נפל בפח, לוחם אמיתי כבר אמרנו? על מנת להשיג כותרת אחת שתתפוס את כל הפוקוס מהראיון הזה ותציג את גלנט באור שלילי, פעל מגל בטקטיקה זולה כששאל את שר הביטחון לשעבר איפה עושים הטייסים פיפי וצואה בטיסה של שש שעות לאיראן וחזרה. גלנט לא נפל בפח והשיב למגל תרשו לי לא לייצג את חיל האוויר הם עושים זאת מצוין בעצמם.
עוד התעקש מגל לחזור בריפיט על שאלות מבזות, “עד כמה אתה בבאסה שאתה לא בתפקיד”, “אתה מבואס?”, “פיטרו אותך”, “דיברת בתבוסה”, “היית נגד החרדים”, “נגד הממשלה”, “אתה כבר שמונה חודשים לא בתפקיד”, כשהוא נוגע בכוונה בנקודות שגורמות לאדם להתכווץ בתוך עצמו. הוא לא הסתפק בזה וגם הקריא רשימה ארוכה של “כישלונות” שהם בעצם הישגים גדולים של גלנט, וציין כי לקח לו שלוש דקות למנות אותם, אבל שר הביטחון לשעבר לא נפל בפח הוא ענה עניינית, והבהיר כי קריאה לגיוס חרדים היא לא כישלון היא חובה מוסרית, כמו גם דרישה לשחרור חטופים היא לא כישלון אלא ערך עליון. מעניין לאן נעלם דף הכישלונות של ינון מגל בראיון עם נתניהו?
מגל המשיך לנסות להקטין ולנפנף לו בפנים, כמה אתה מבואס שאתה לא חלק מהתקיפה באיראן וגלנט הזכיר כי התקיפה באיראן התאפשרה רק בזכות שלושה פרמטרים מתוך ארבעה שעליהם היה אחראי כשר הביטחון, חיסול נסראללה וחיזבאללה, חיסול תשתיות בליסטיות ויכולת הייצור שלהם, פגיעה במכ”מים, שאיפשרו פתיחת מסדרון אווירי לתקיפה – שלושה מתוך ארבעת השלבים, כבר הושלמו תחת כהונתו. גלנט לא ניסה לתפוס קרדיט אישי, הוא הסביר, בזהירות אך בתקיפות, את המציאות בשטח. כמו כן בניגוד מוחלט להצהרות הנפוחות של ראש הממשלה שנתן אמש בראיון מקביל לאיילה חסון ואמר “אנחנו יכולים לבד לחסל את פורדו”, גלנט שמכיר את המסמכים המודיעיניים, הנמיך ציפיות והבהיר שיש לנו יכולת לעשות נזק ולהכות קשה בפורדו אבל לא בפגיעה ממשית, שאותה נוכל לעשות רק באמצעות יכולות וכלים של צבא ארה”ב.
אבל שיא הראיון לא היה ביטחוני, אלא מוסרי. כשגלנט נשאל, כמעט בזלזול, למה נושא החטופים כזה חשוב, ושר הביטחון לשעבר השיב במילים חזקות מאין כמותן: “מדובר לא רק בחיי אדם, אלא בערך יהודי. פדיון שבויים. לא משאירים לוחמים בשטח”. ולא משנה כמה ינון מגל ניסה למשוך אותו לפרובוקציות, הוא נחל אכזבה. עוד ניסה מגל להכניע את גלנט סופית ולהוציא ממנו את הסיסמה של נתניהו: “עד הניצחון המוחלט?”, וגלנט השיב בלי למצמץ: “עד חיסול הגרעין המוחלט”.
זה היה מופע אימים, למען האמת באיזה שהוא שלב, הראיון הזה היה כל כך קשה לצפייה, שהחלטתי שאני לא מסוגלת להמשיך לצפות בו וסגרתי את המסך. זה היה ניסיון השפלה מבזה לשר הביטחון בדימוס יואב גלנט, איש ראוי שכשל בגדול ב-7 באוקטובר אבל ייאמר לזכותו שמאז עשה המון דברים טובים למען ביטחון המדינה ובהם חיסול נסראללה וחיזבאללה, חיסול הנייה, מוחמד דף ויחיא סינוואר, ומאבק בלתי מתפשר להשבת חטופים וגיוס חרדים.
בעידן שבו “לויאליות” הפכה לתחליף לאמת, יואב גלנט הוכיח שאפשר להיות איש ימין, לוחם, וציוני גם בלי לשקר, גם בלי ללקק, ובעיקר גם בלי לפחד משופרות מטונפות של הממשלה.
