משקיעים מנוסים יודעים לפטפט. כן. עד כמה שזה ישמע מוזר, ה”פטפוט” הוא אחד הכלים הטובים ביותר העומדים לרשות משקיעים מצליחים. כשמדובר בהשקעות, לא תמיד ניתן להסתפק במספרים, בדוחות הכספיים ובכתבות בעיתונים. אלה לא מספרים את הסיפור המלא. הם כמו תמונת מצב – הם מציגים את מה שהיה, אבל לא תמיד את מה שיהיה.
השקעה, כל השקעה, צופה פני עתיד. אבל את העתיד הזה קשה למצוא במספרים ובהערכות שניתן למצוא בדוחות. אז איך משקיעים מצליחים מגלים את הפוטנציאל האמיתי של חברה מבעד להררי המלל בדוחותיה הכספיים ומאחורי הכותרות בעיתונים הכלכליים?
היה זה המשקיע האגדי פיליפ פישר שטבע את המושג “פטפוט”. לא. לא מדובר ברכילות גרידא אלא בכלי עבודה מדהים בפשטותו וותיק בפועלו. הוא מוכיח את עצמו כמעט תמיד כאחד הכלים הטובים ביותר שעומדים לרשות משקיעים שרוצים לדעת באמת מה עתידה של חברה בה הם מעוניינים להשקיע.
פישר תיאר זאת כשיטת מחקר ייחודית להערכת הזדמנויות השקעה. לדבריו, במקום להסתמך רק על דוחות רשמיים, על המשקיע לצאת “לשטח” ולאסוף מידע ממגוון רחב של מקורות. תחשבו על זה כמו בלש שמחפש רמזים. כל שיחה, כל אמירה, גם אקראית, כל פיסת מידע, יכולות להיות קריטיות לפענוח התעלומה.
למה אין די בדוחות כספיים?
כי על־אף חשיבותם של הדוחות הכספיים, הם מספרים רק חלק מהסיפור. הם לא יכולים לחשוף את איכות הניהול האמיתית, את התרבות הארגונית, או את נאמנות הלקוחות. אלה הם גורמים שיכולים להיות ההבדל בין חברה מצליחה מאוד לחברה שתקועה במקום. פישר טען ששיטת הפטפוט משלימה את הניתוח הפיננסי הקלאסי על ידי הוספת הפן האנושי.
הוא לא הסתפק בשיחות אקראיות. הוא פיתח שיטה מסודרת לאיסוף מידע ממגוון רחב של בעלי עניין: מתחרים, ספקים, לקוחות, עובדים בחברה וגם כאלה שכבר עזבו אותה. כל קבוצה כזאת סיפקה לו זווית ייחודית על מצבה האמיתי ועתידה.
מתחרים יכולים לספק תובנות על החוזקות והחולשות האמיתיות של החברה. עובדים יכולים לדבר בפתיחות על בעיות ניהוליות וטכניות או תרבות ארגונית רעילה. לקוחות בין אם הם מרוצים ובין אם לאו, יכולים לתת אינדיקציה משמעותית לסיכויי ההצלחה של המוצרים והשירותים של החברה.
פישר הגדיר את כלי הפטפוט ופיתח אותו לכדי מתודה של ממש. הוא טען עוד כי לא די בפטפוט לשם פטפוט וכי יש לדבר עם האנשים הנכונים ולשאול את השאלות הנכונות. הוא הציע רשימה של חמש־עשרה שאלות מפתח שנוגעות להיבטים שונים של העסק. החל מפוטנציאל המוצרים ועד איכות הניהול. פישר בנה בנק שאלות שאינן “שאלות אמריקאיות”. אלא שאלות שהתשובות להן אינה חד־ערכית. הן לא נועדו לקבלת תשובות פשוטות של “כן” או “לא”. הן נועדו לאפשר למשקיע “המפטפט” לעורר שיחה מעמיקה ולחשוף את הסיפור האמיתי שמסתתר מאחורי המספרים.
כיום, בעידן המידע הדיגיטלי, קיבלה שיטת הפטפוט חיים חדשים ומגוון עצום של מקורות מידע ויחד עם זאת, כמויות עצומות של פייק ומידע לא מדויק בלשון המעטה. הפטפוט הדיגיטלי מחייב את המשקיעים לסנן רעשים ולהבחין בתובנות אמיתיות. ועדיין, כאמור, אין תחליף למגע האנושי האותנטי.
החכמה היא לשלב בין ניתוח פיננסי מבוסס מספרים, ניתוח תקשורתי מבוסס עיתונאים ובעלי אינטרסים וניתוח “בלשי” מבוסס פטפוט. האינטגרציה של שלושת אפיקי המידע אמורה לתת את התמונה הכי קרובה למציאות העתידית שכה חשובה להצלחת ההשקעה.
לסיום, הנה סיפורו של “פטפוט” שהניב תשואה של 20,000%. וורן באפט, האורקל מאומהה שהודיע ממש לאחרונה שהוא עומד לפורש מתפקידו כמנכ”ל חברת האחזקות ברקשייר הת’אווי , רכש לפני שנים רבות מניות של חברת האשראי ‘אמריקן אקספרס’. הוא עשה זאת לאחר שחברת בת בבעלותה של אמריקן שעשתה את פרנסתה ממכירת שמן לסלטים, נחשדה כמי שדיווחה על הכנסות מלאכותיות. הפרסום הביא לירידת ערך מניות חברת האם ולתשומת לב תקשורתית. באפט טרח לבדוק מקרוב את מצבה של חברת האשראי, חקר וגילה מכרה זהב אמיתי אותו ניתן לרכוש בשוק יורד והוא עשה את אחת עסקאות הרכישה הטובות ביותר שלו בכל השנים ורכש כחמישית ממניות החברה. מאז ועד היום הניבה לו (ולבעלי המניות שלו) ההשקעה הזאת תשואה של כ־20 אלף אחוזים!!!
כלי הפטפוט הוא כלי רב עוצמה לכל משקיע שרוצה להבין מה עומד באמת מאחורי המספרים. הכלי הזה דורש סקרנות, נחישות ויכולת הקשבה אבל הוא שווה את המאמץ.
דניאל שבקס הוא מנכ”ל ’הירשוביץ פיננסים’. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.
