ועדת הכלכלה קיימה אתמול (שני) דיון מקיף במדיניות הגז הטבעי של ישראל ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה. הדיון התקיים בעקבות מסקנות ראשוניות שפורסמו על ידי הוועדה הבין-משרדית לבחינת משק הגז, והתמקד בין היתר בריכוזיות השוק, מחירי הגז לצרכן, והשלכות אפשריות של ייצוא גז מוקדם.
ח”כ נעמה לזימי פתחה את הדיון והביעה חשש מהשפעת שליטת שברון על שוק הגז המקומי דרך מאגרי תמר ולוויתן. היא דרשה לדעת האם תונפקנה החלטות ייצוא לפני סיום עבודת המטה של הוועדה, ושאלה: “האם מתבצע פיקוח על רווחיות החברות כדי לוודא שאין רווחיות עודפת שפוגעת בצרכן?”
מנכ”ל משרד האנרגיה ויו”ר הוועדה הבין-משרדית, יוסי דיין, השיב כי טרם גובשה עמדה סופית. לדבריו, “עד נובמבר תובא החלטה לממשלה, לאחר קבלת תגובות הציבור.” דיין הדגיש שמחיר הגז נותר יציב מאז 2022, ושהתחרות תתחזק ככל שיגדל ההיצע.
פרופ’ איתן שישינסקי, יו”ר הוועדה הפיסקאלית לשעבר, הזהיר מפני עליית מחירים עתידית והפסדים פוטנציאליים של עשרות מיליארדי שקלים למשק. גם נציגת לובי 99, עו”ד לינור דויטש, טענה כי “אם נחליט עכשיו לייצא, ולא יימצאו מאגרים נוספים – נשלם על כך ביוקר”.
מנגד, יו”ר איגוד הגז הטבעי, עו”ד רוויטל סוויד, טענה כי השוק תחרותי וכי שברון אינה יכולה לקבוע את תנאי המחיר. לדבריה, מחירי הגז בישראל נמוכים ביחס לעולם, ו-70% מהעתודות נשמרות לצריכה מקומית. הכנסת צפויה לקיים דיון נוסף שיעסוק בשאלות העקרוניות שעלו והדו”ח המלא של הוועדה הבין-משרדית יובא קודם לדיון בוועדת הכלכלה לפני שיוצג לממשלה.
