על רקע חג הפסח הקרב ובא, כשמדפי הפירות והירקות מתמלאים לקראת הביקוש הגבוה, החקלאים בעמק הירדן מתמודדים עם מציאות עגומה: בצורת קשה ופגיעה באספקת התוצרת החקלאית בעקבות מיעוט משקעים שלא נראה כמותו כבר למעלה משני עשורים, מאלצת אותם להתמודד עם עלייה בהוצאות השוטפות ונזקים – בזמן שהסוחרים ורשתות המזון, ממשיכים לגרוף את הרווח.
כאמור, בתחנה המטאורולוגית של צמח נמדדו עד לסוף חודש מרץ באזור עמק הירדן 187 מ”מ – בלבד – הנתון הנמוך ביותר מאז חורף 1998-1999, אז נמדדו בצמח 183 מ”מ משקעים בלבד בסוף חודש מרץ.
אורן ראובני, איש חקלאות במשך שנים רבות באזור עמק הירדן מספר על הקשיים בעקבות הבצורת ועונת היובש החמורה שגרמה להוצאות גדולות לחקלאים והסיבות שיכולות להוביל לעליית מחירים ולפגוע בכיס של כולנו: “הגידולים שאנחנו מגדלים הם גידולי עתירי מים, אם לפני 20 שנה היינו מגדלים חיטה, הבצורת הייתה פוגעת בחיטה, אז היינו מפסידים קצת כסף”, הוא אומר ומוסיף, “כאן מדובר בגידולים עתירי מים במיוחד, בצורת כמו זו מביאה פגיעה ביבולים שתלויים בגשם כמו החיטה, בנוסף, בגידולים אחרים בשנה רגילה אני משקה 1700 – 1800 קוב’ לדונם, שעולים לי כמעט שני מיליון ש”ח כיום אני צריך להשקות בגלל הבצורת הזאת 20% יותר”.
ראובני התייחס לרשתות המזון והסוחרים שלדבריו הם אלה שמשפיעים על עלייה במחיר הפירות והירקות שמגיעים לצרכן ולא הבצורת הקיצונית. לדבריו, לחקלאי יש מעט מאוד השפעה על המחיר: “מהחקלאי התוצרת עוברת לבית אריזה ואז נמכרת לסוחרים או לרשתות המזון והשוק, במקרה כזה במידה וזה עובר לרשתות המזון הן אלה שגוזרות קופון, לפעמים יש את הסוחר שמוכר לרשתות המזון ואז שניהם גוזרים את הקופון”.
בנוסף הוא הדגיש כי הסיבה העיקרית שיכולה להוביל לעליית מחירים היא מחסור בפרי ולא הוצאות המים של החקלאים: “לא בגלל שאנחנו מוציאים כסף המחירים יעלו. קרה כבר שהעלו את המחיר לחקלאים ולא העלו את המחיר לצרכן, אם זו הייתה הסיבה מחיר הפירות היה עולה בהתמדה כבר מזמן”.
