“ה־7 באוקטובר היה יום של קריאת השכמה לכולנו”: לקראת יום העצמאות ה־77, בצל המלחמה המתמשכת ולנוכח שלל האתגרים העומדים על הפרק במדינת ישראל – העניק נשיא המדינה יצחק הרצוג לקוראי “מעריב” ריאיון מיוחד, מעמיק ונוקב, והתייחס בו לסוגיות העומדות בראש סדר העדיפויות בחברה הישראלית.
לנשיא חשוב להעביר מסר של פיוס ואחדות ולהזהיר מפני הפילוג: “הקיטוב הוא מחלה ממאירה המאיימת לפרק את החברה. האינכם מבינים שהשנאה והפילוג האלה הם־הם שמשרתים את אויבינו, והם־הם שמושכים את השטיח מתחת לרגלינו? תעצרו לפני שיהיה מאוחר מדי. 7 באוקטובר היה יום של קריאת השכמה לכולנו!”.
“אני נושא איתי כאב בלתי נתפס”, מודה בגלוי הנשיא, שפוגש אלפי אזרחים מדי שבוע, פותח את שערי מעונו בפני מאות משפחות שכולות ופועל ללא לאות למען שחרור חטופינו.
“מה הקו הנכון בעיניך בסוגיית שחרור החטופים מול מיטוט החמאס?”, שאלנו. “אלה ויכוחים שנוגעים לתפיסות עולם של אופן הכרעת האויב ושינויי מציאות, והרעיון הוא בסופו של דבר איך לגשר בין תפיסות העולם האלה”, הוא ענה.
בנוגע לעסקת טיעון לראש הממשלה בנימין נתניהו על רק המשפט שמתנהל נגדו אמר: “בעניין של משפט נתניהו 90% מהליכים פליליים בישראל מסתיימים בעסקת טיעון. ואני חושב שהמערכות צריכות לשבת ולדבר כדי למצוא פתרון”.
כאשר נשאל על הדחת ראש השב”כ המכהן רונן בר, ועל עדת חקירה ממלכתית ענה: “העימות סביב רונן בר מוכיח כפל כפליים למה אנחנו חייבים ועדת חקירה ממלכתית. ואני כל הזמן קורא לוועדת חקירה ממלכתית. אני מודע לוויכוח שאי אפשר להתעלם ממנו – על אופן הרכבתה. זה לא סוד. זה נובע ממחלוקת עם בית המשפט העליון ונובע מחוק ועדות חקירה. חוק ועדות חקירה קבע מנגנון שלפיו על שר המשפטים לבוא בדין ודברים עם נשיא בית המשפט העליון. אני מפרש את זה כדיאלוג בין הממשלה לבית המשפט העליון על הרכב הוועדה. לכן יזמתי את המתווה שלפיו כשיוחלט על כינון הוועדה, נשיא בית המשפט העליון יבוא בדין ודברים עם המשנה שלו, נועם סולברג – שמייצגים תפיסות משפטיות קצת שונות – וביחד יעבדו על הרכב הוועדה. אני גם טוען שבתוך החוק הקיים אפשר לפתור הרבה דברים בלי לשנות אותו. הרכב הוועדה יכול להיות שלושה או שבעה חברים, אפשר להביא אנשים מדיסציפלינות שונות. הרי היו אצלי פורומים של משפחות שכולות ואבלות שזועקות מרה, אבל יש להם בעיה עם מערכת המשפט. בשביל זה הצעתי הרכב ועדה רחב יותר. גם סמכויות הוועדה ניתנות להגדרה”.
אבל בפועל התוודענו להיקף עצום של פעילותו היומיומית של הנשיא ברחבי העולם, ובין היתר לתרומתו האישית לשחרורו של החטוף אלכסנדר (סשה) טרופנוב. “יש דברים שלא אגיד כדי לא להעלות את המחיר ולא לגרום נזק, אבל אני כל הזמן עסוק ברעיונות מרעיונות שונים. מה שמעניין אותי זאת התוצאה – לשחרר ישראלים מגיא צלמוות. ומבחינתי כל דבר שאני יכול לעשות בשביל זה – אעשה זאת”.
כמובן, לצד זה התייחס הנשיא לסוגיות פוליטיות בוערות כגון חוק הגיוס. כשנשאל לדעתו בנידון, ענה שבעיניו הרוב בחברה החרדית היה רוצה למצוא פתרון. “אני מבחין בין הכרעות פוליטיות בחוק הגיוס לבין תהליכים שמתרחשים בפועל, ויש לעודדם. הרכבת כבר יצאה מהתחנה. חוק טל – היה בו פוטנציאל שינוי דרמטי בחברה החרדית, וזאת הייתה טעות לפוסלו”.
הנשיא לא פסח אף על העימות המחריף סביב הרפורמה המשפטית: “יש פה ערבוב של עימות אידאולוגי – שעם קצת יותר הכרה ורצון טוב אפשר להקהות חלק מהמתח, כי הפערים הם לא כאלה גדולים אם היינו יודעים להתעלות עליהם מפאת גודל השעה”.
הנשיא דיבר שוב על הפילוג והדגיש ש”כל חברה עוברת אבולוציה בתהליכים טבעיים של בירור סוגיות עומק. השאלה היא איך מבררים את אותן הסוגיות – האם אתה מגיע לחרמות ולשבירת כלים או לדיאלוג ולדיון במאמץ אמיתי למצוא פתרון? ואני שב ומציע את שירותיי”.
הריאיון המלא יפורסם בגיליון חג העצמאות ביום רביעי הקרוב, ב־30 באפריל
