מאז החלה המערכה מול איראן ומטחי הטילים לעבר גוש דן, שכונות דרום תל אביב הפכו למוקד של חרדה, חוסר אונים ומאבק יומיומי על ביטחון בסיסי. בשכונת שפירא ובשכונות סמוכות אין ממ”דים, והבתים הישנים לא כוללים מיגון. האפשרות היחידה שנותרה לתושבים – לרוץ למקלטים הציבוריים, אך גם שם ממתינה להם מציאות קשה.
“בזמן האזעקה אתה רץ למקלט הראשון עם הילד על הידיים, רואה שאין מקום, וממשיך למקלט הבא”, מספר יוסי, אב לשניים משכונת שפירא, “אנחנו לא נגד אף אחד, לכולם מגיע להיכנס, אבל זה פשוט לא עובד. הבתים פה בלי מיגון, ואם תיפול רקטה אנחנו מעדיפים אפילו לא לחשוב על התוצאה”.
“נכנסנו למקלט והרגשנו כמו סרדינים”, מוסיפה דנה, אם לילד בן שנה. “אין אוויר, אין מקום לזוז, וכל אזעקה מוסיפה עוד אנשים לדוחק. מישהו חייב לספור כמה באמת גרים פה ולתכנן פתרונות”.
שפי פז, פעילה חברתית ותיקה בדרום העיר, מתארת תמונת מצב חמורה, בה לכל אזעקה מצטרפת סערת עצבים, דוחק והזנחה מתמשכת: “אנשים רצים פנימה, סוגרים את הדלת, אבל אנשים ממשיכים להגיע. אז פותחים את הדלת, וסוגרים את הדלת שוב. אתמול היה מקרה שאמרו שאדם התיז גז מדמיע, הוא נכנס מהלחץ – מדובר בבחור לוקה בנפשו. אני לא יודעת מה הבעיה הנפשית שלו, ולא רוצה להיכנס לזה”.
לדבריה, צפיפות המקלטים הפכה למסוכנת: “המקלטים הקטנים, זה פצצות, זה הרי געש על סף התפרצות. דוחסים אותך למקלט בלי אוויר לנשימה, אחרי שאת רבה על בלטה עם מסתננים, שב”חים ומהגרים מרחבי העולם – אז מתפרץ גם הזעם”.
פז מדגישה כי האוכלוסייה בדרום העיר גדולה בהרבה ממה שנדמה, ולמקלטים מצטופפים גם הומלסים, נרקומנים, ותושבים ותיקים שנשארים מאחור: “האוכלוסייה פה היא בערך פי שלושה ממה שחושבים, יש פה גם הומלסים, גם נרקומנים, גם כל השב”חים שגרים פה ושאף אחד לא מעיף אותם וכולם צריכים להיכנס לאנשהו. וגם אנחנו פה”.
פז טוענת כי אף תושב, גם לא הקיצוני ביותר, יסגור דלת בפני זר, אבל יש מי שמייצר הסתה נגד המקומיים: “החבר’ה של עיר סגולה תולים שלטים על המקלטים, ‘לכולם מותר להיכנס’, וזה מייצר סוג של עלילת דם נגד התושבים שסובלים מהם נורא”.
היא מתארת גם מצבים בעייתיים בשטח: “בחורים צעירים בני 20 ו-30 דוחפים ונכנסים לפנינו. לי אין סיכוי, עזבי את הזקנות הבוכריות. ומה קורה? הם סוגרים את המקלט מבפנים בשביל לעשן. אתמול קיבלתי תלונות שנכנסו סודנים וסגרו מקלט בשביל לעשן, היה צריך להזמין את סל”ע שיפנו אותם. בלילה הומלסים ישנים שם – וזהו. אין מקום. זה על הפנים”.
לשאלה מה הפתרון, התשובה של פז חדה: “העירייה באמת צריכה לעשות פה מפקד אוכלוסין אמיתי בדרום, ולהבין כמה אנשים יש לה פה, ולמגן כמו שצריך”.
